ב. שָׁמַד

* 1, קל לא נמצא במקורות. 

— פִע', *שִׁמֵּד2, — שמד את פ', כפה אותו להמיר דתו3: שני תלמידים משל ר' יהושע שינו עטיפתן בשעת השמד פגע בהם סרדיוט אחד וכו' אמר להם שלש שאלות אני שואל אתכם ואם השיבותם לי הרי מוטב ואם לאו הרי אני משמד אתכם (מד"ר בראש' פב). 

— הִתפ', *הִשְׁתַּמֵּד, נִשְׁתַּמֵּד, — המיר דתו, ובפרט התנצר בטבילה4, sich taufen; être baptisé; to be baptised: בילגא לעולם טבעתה קבועה וחלונה סתומה מפני מרים בת בילגא שנשתמדה והלכה ונישא לסרדיוט אחד ממלכי יון (תוספת' סוכה ד כח, וכעין זה ירוש' סוכה סוף פרק ה). נתחרש או נשתטה או נשתמד וכו' נדחית חטאתו (ר' יוחנן, ירוש' גיט' ז א). — ובסהמ"א: ישראל שנשתמד ויש לו אשה ישראלית וכו' (תשו' הגאו' הרכבי כא). ישראל שנשתמד מהו שיגרש את אשתו כשהוא משומד וכו' ואשת איש שנשתמדה (רב נטרונאי גאון, חמדה גנוזה נא-נג). ורבנו גרשון כתב בתשובה כהן שנשתמד ועשה תשובה וכו' (תורתם של ראשונים מחב' ב, תשו' רב נטרונאי גאון) וששאלתם אשת ישראל שנשתמדה מהו למיזל אבוהא לגבי בעלה (שערי צדק ד, תשו' הגאו' כד). ושאלתון המלוה את חבירו ונשתמד ואחר כך מת מהו להפרע ישראל המלוה מחלק ירושה שלמשומד (תשו' הגאו'). שכל ישראל שנשתמד כיון שחוזר בתשובה אינו צריך לא טבילה ומכ"ש מילה (תשו' הגאו' ד, גנזי ירושלם, ורטהיימר). א"כ לבטלה ביארו לנו חכמי התלמוד התורה וכו' ואם היינו פטורים לא היו חוששין לסדר ס"א מסכתות לבטלה והיו משתמדים לקנות להם מלכות וממשלה (הקד' הקנה, ס' הכניסה, טז.). נשתמדו בניו (ס' חסידים תתתרלט, שם תתתשו). ראובן היה נשוי ללאה ונשתמדה ונשאת לגוי (תרומת הדשן ריט). ישראל שנשתמד מחמת יראה (תשו' הריב"ש יא). כהן שנשתמד וחזר בו וכו' מי שנשתמד ושמש לפני ע"ז (האשכל, ברכת כהנים, סו). מעשה בא לפנינו באשה א' שהלך בעלה זה כמה שנים בעיר מונפשליר ונשתמד שם ונשתנה שמו (תשו' הר"ן גירונדי ג). כל המשתמדים אחר שנאבקו במינות אינם שבין (רש"י, ע"ז יז.). מי שנשתמד אשתו פטורה להנשא לאיש אחר שהוא נחשב כמת (ר"א הקראי, גן עדן, נשים י, קמז.). שבוי שנשתמד אפי' למצוה אחת מן המצות, כגון שאוכל נבלות להכעיס או שלובש שעטנז או כיוצא בזה, אסור לפדותו (ר"י אלנקאוה, מנוה"מ א, ענעלאו, 74). הכופר בעיקר ונשתמד, הרי עבר על כל התורה (שם ג, 116). גם נשתמדו יותר מחמש מאות (אבן וירגא, שבט יהודה, שוחט-בער, קמח). 

— נפע', °נִשְׁמַד5, — כמו נשתמד: כהן שנשמד ואח"כ חזר בתשובה ליהדות (פרח מטה אהרן צא, קסג:). 

— הִפע', הִשְׁמִיד6, — כמו פִע': אלו לא היו עושין רצונו של השר היה הורג גדולים וקטנים או משמיד הקטנים (שערי תשובה למהר"מ מרוטנברג ג יט). או היו משמידים אותם (שם שם). 



1 [עי' ב. שמד, הערה.]

2 [כאמור בהערה לשרש אין כאן בעקר אלא ש(א)מד, בנין שפעל מן אמד, עמד, והפעל שאול בשמוש זה מארמ'. ועי' בהערות שאחר זו.]

3 [בעקר על ידי טבילה, כנהוג בנצרות, אך משמש הבטוי במקורות מתו"מ בנוסח שלפנינו כנראה שלא בדיוק אף לגבי המרת הדת באלילות; ואפשר שהחליפו מעתיקים מאֻחרים מלה זו במקום פעל אחר, ובתקופה מאחרת זו כבר הבינו את הפעל שמד כלשון השמדה (דתית), מן א. שמד. הפעל בא בארמ' שבתו"מ, למשל בתרגום כל בן נכר לא יאכל בו (שמות יב מג): כל בר ישראל דאשתמד.
ואמנם אפשר שיד המעתיקים שנתה כאן מלשון המקורות.]

4 [לפי זה נהג הפעל בצורה sich schmadden אף בגרמנית של יהודים ובאידית. ואמנם כאמור, אולי באה במקורות שבתו"מ מלה אחרת, ואך מעתיקים המירוה בפעל זה, וצ"ע.]

5 [אולי אך בט"ס במק' נשתמד.]

6 [אולי אך ט"ס במק' משַׁמיד, משַׁמדים.]

חיפוש במילון:
ערכים קשורים