ב. שמד

1, ממנו *מְשֻׁמָּד,ׁ *מְשֻׁמָּדוּת, *מְשֻׁמֶּדֶת, *ב. שָׁמַד, *שְׁמָד, °שְׁמָדָה, °שַׁמְדוּת, °תַּשְׁמִיד



1 [שרש משני שלפיו הובן ובֻטא מְשֻׁמָּד, בעוד שיש לראות כעקר מְשׁמָד במק' משֻׁאמד, בצורת שפעל מן אמד. ואף עמד (כן גם בסור', ועי' בהערה לערך רִחוּץ).