*, ש"נ, —  חלק שמיני מן היחידה, ובפרט חלק שמיני בלֹג: אין פוחתין לעניים בגורן מחצי קב חטים וקב שעורים וכו' רביעית שמן, ר' עקיבא אומר שמינית (פאה ח ה). וכמה תהא בתרומת מעשר של דמאי ויוליכנה לכהן, אחד משמנה לשמינית (תרומ' יא ח). איזהו דם תבוסה, המת שיצא ממנו שמינית בחייו ושמינית במותו (ר"ע אהל' ג ה). היה מוכר לחבירו לגין וחצי לגין רביעיות ושמיניות (תוספת' ב"ב ה ח). תני חצי שמינית טברנית הישנה (ירוש' שבת ח א). ובפתגם סתום: ת"ח צריך שיהא בו אחד משמנה משמינית (רב חייא בר אשי בשם רב, סוטה ה.). — ובסהמ"א: אם רצית לחלק פ"ד וג' חמשיות וג' רביעיות על י' וב' שלישיות וג' שמיניות הנה המורה הראשון לכל אלו השברים הוא ק"כ (רלב"ג, מעשה חושב ב ה 76). —  ואמר המשורר: קחה ראשית שמיניתו ואחר כן רביעיתו (ראב"ע, בפי כל, כהנא א, 103). — °ובתורת המוסיקה במשמ'  Octave: היו"ד מורה על השמינית הנקראת (אוטאבה) כי כמו שמספר עשר יכלול כל המספרים וכו' כן הנגון הזה הנקרא שמינית וכו' הוא כולל לכל הנגונים (ר"י מוסקאטו, נפוצות יהודה א, א:). וכן בהתחבר היו"ד הראשונה עם הה"א הסמוכה לה עולה מספרם ט"ו שהוא הקוינטאדיצימ"ה היינו שמינית מכופלת (שם שם, ב.). ואם מספר התנועות בקול אחד כפול מהשני נקרא היחס ההוא שמינית הקול (אקטאווע) (יאוועל, למודי הטבע, עא.).