*, שׁוּמָר, ש"ז, — עשב ריחני גבֹה בעל פרחים צהבים , משמש תבלין בבבשול1 ,foenuculum, capillaceum ;Fenchel: fenouil; fennel שומר וכרפס מה נפיק מנהון פיטרוסילינון (ירוש' כלא' א ד, לפי נסח הר"ש. —  ובסהמ"א: ולקדחת הליחיית מועיל עם כרפס  ושומר ואפונים (מפתח הרפואה, כ"י ברי' מוז'). ומבקשי עשב השומר ואוכלין אותו ומקנח' בו את עיניה' ומתרפאי' (שער השמים ד א, טז:). ותשתה (המינקת) מי שומר לח עם סוכר (ר"מ אלדבי, שבילי אמונה ד). או יקח לב לוזים קלופים וישימם בפיו כל הלילה ובבקר ילעוס עמם מעט מזרע שומר (שם שם). או ישתה מי שומר לח אחר שירתיחהו ויסנן אותו (שם שם). יוקח שרשי שומר ושרשי כרפס ושרשי סריס ומזרע השומר ומזרע אל סריס וכו' (שם שם).