פ"ע, יִשְׁנָא, — כמו ב. שָׁנָה, היה אחר ממה שהיה קודם, sich ändern; se changer; to change: איכה יועם זהב יִשְׁנֶא הכתם הטוב (איכה ד א)1.
— פִע', שִׁנָּא, כמו שִׁנָּה מן ב. שָׁנָה: וְשִׁנָּא2 את בגדי כלאו (מ"ב כה כט). — ואמר בן סירא: לב אנוש ישנא פניו אם לטוב ואם לרע (ב"ס גני' יג כו).
— פֻע', יְשֻׁנֶּא: חכמת אדם תאיר פניו ועז פניו יְשֻׁנֶּא3, אני פי מלך שמר וכו' (קהלת ח א-ב). — ובסהמ"א: ובעבור שכן בין רשעים לֻקח מארץ לשמים, לֻקח לבל תְּשֻׁנֶּא דעתו ברע ולא תמשול מרמה בנפשו (נ"ה ויזל, חכמת שלמה ד י-יא, עמ' יז.).
1 [קלצקין־צובל' אוצר המונחים ד, 137 מביאים גם ערך שָׁנוּא בהוראה: מגונה, דבר בטל, הבל, מתרגומו של ר"י אלחריזי למו"נ א עב (צ"ל עג), ההקדמה הה': ויתחייב לפי שני הדברים שנואים גדולים. ואולם צ"ל שְׂנואים, כתרג' אל שנאעאת בערב', וכנראה הֻשמט "דברים" פעם אחת ונכון תרגם ר"ש אבן תבון: ויתחייבו משני הדברים דברים מגונים.]
2 [בכתוב המקביל (ירמ' נב לג): וְשִׁנָּה.]
3 [אין פרושי המפרשים מניחים את הדעת, והואיל ואין אף ענין למלת אני שבראש פס' ב, אפשר שהמכֻון הוא: ועֹז פניו (של האדם, בנגוד אל אור פניו בהסברת פנים) יַשְׂנִאֶנּוּ, וצ"ע].