1 [כך מעיר המחבר בערך אֶשְׁנָב ומוסיף: עי"ש ולא פירש. וכן דעת רוב החוקרים, ובעיקר גם של ש. ייבין במאמרו על אשנב בלשוננו טו, ואמנם לא נתבררה גזירת המלה כל צרכה, ולא נמצא שרש זה ממש בלשונות השמיות. 

בדברי הר"ש ל(כלים יז ד) מובאת בגרסה בתוספת' כלים ב"מ ו ט: השפופרת והשנגון, אבל בדפוסי התוספתא: והקנונין, ואצל צוק"מ: והטננין, וכנראה והקנונין, במשמ' שפופרות קנים קטנות, נכון.]