א. שנונית
*, ש"נ, מלה מסֻפקה1: המציל מן הגייס מן הדליקה משנונית הים משלולית הנהר הרי אלו שלו (ירוש' ב"ק ז ב).
1 [רגילים לפרש המלה כלשון שן סלע שבים או כמקום 'שהים חוזר לאחוריו כמה פרסאות פעמים ביום ובא ושוטף מה שמוצא והולך' (לשון פני משה). אבל בירוש' שקלים ז הנוסחה: משונת הים ומשונת הנהר, ובתוספת' ב"מ ב ב בדפוסים: משוניתו של ים ומשוניתו של נהר, ובהוצ' צוק"מ: משלוליתו של ים ומשלוליתו של נהר (במק' זה בבבלי ב"מ כא:: מזוטו של ים וכו'), ועל כל פנים נראה שבאה כאן אותה מלה לגבי ים ונהר, וצ"ע.]