1, ש"ז, שָׁעַר, שַׁעְרָה, שָׁעְרָה, מ"ר שְׁעָרִים, שַׁעֲרֵי, שְׁעָרֶיךָ, שְׁעָרַיךְ, שְׁעָרָיִךְ, שְׁעָרָיו, שְׁעָרֶיהָ, שַׁעֲרֵיכֶם, שַׁעֲרֵיהֶם, — פֶּתַח רחב בחומה ובגדר וכד', ששמים בו דלת והמשמש כניסה לעיר או למחנה ולחצר המֻקפים קיר וגדר, Tor; porte; door: ויעמד משה בְּשַׁעַר המחנה (שמות לב כו). עברו ושובו מִשַּׁעַר לָשַׁעַר במחנה (שם שם כז). וכתבתם על מזזות ביתך וּבִשְׁעָרֶיךָ (דבר' ו ט). יבחר אלהים חדשים אז לחם שׁעָרִים2 (שפט' ה ח). אז ירדו לַשְּׁעָרִים עם יי' (שם שם יא). ויגש שאול את שמואל בתוך הַשָּׁעַר (ש"א ט יח). ודוד יושב בין שני הַשְּׁעָרִים (ש"ב יח כד). כי יצר לו איבו בארץ שְׁעָרָיו3 (מ"א ח לז). ונתץ את במות הַשְּׁעָרִים4 (מ"ב כג ח). נשאר בעיר שמה ושאיה יכת שָׁעַר (ישע' כד יב). ולגבורה משיבי מלחמה שָׁעְרָה (שם כח ו). והבא אתי ירושלמה במראות אלהים אל פתח שַׁעַר הפנימית הפונה צפונה (יחזק' ח ג). והוא עמד בַּשָּׁעַר (שם מ ג). ויבוא אל שַׁעַר אשר פניו דרך הקדימה (שם שם ו). לא יבשו כי ידברו את איבים בַּשָּׁעַר (תהל' קכז ה). עיניך ברכות בחשבון על שַׁעַר בת רבים (שה"ש, ז ה).5 ויבוא עד לפני שַׁעַר המלך כי אין לבוא אל שַׁעַר המלך בלבוש שק (אסת' ד ב). ובצרופים המצַינים את מקום השער ואת חלקי הבנינים והחצר הסמוכים לו: ואת מסך שַׁעַר החצר (שמות לה יז). ואת אדני שַׁעַר החצר (שם לח לא). ואת מסך פתח שַׁעַר החצר (במד' ד כו). ויצא געל בן עבד ויעמד פתח שַׁעַר העיר (שפט' ט לה). ויאחז בדלתות שַׁעַר העיר (שם יו ג). ויתו על דלתות הַשַּׁעַר (ש"א כא יד). ויערכו מלחמה פתח הַשָּׁעַר (ש"ב י ח). וילך הצפה אל גג הַשַּׁעַר אל החומה (שם יח כד). ויעל על עלית הַשַּׁעַר (שם יט א). וימד את סף הַשַּׁעַר קנה אחד רחב (יחזק' מ ו). וימד את אלם הַשַּׁעַר (שם שם ח). ותאי הַשַּׁעַר דרך הקדים (שם שם י). וברזל לרב למסמרים לדלתות הַשְּׁעְרִים ולמחברות הכין דוד (דהי"א כב ג). ותבוא אל מבוא שַׁעַר הסוסים בית המלך (דהי"ב כג יה). ויקבצם אליו אל רחוב שַׁעַר העיר (שם לב ו). — והשערים השונים של ירושלים ושל המקדש: שַׁעַר סוּר6 (מ"ב יא ו). שַׁעַר הָרָצִים (שם יא יט). שַׁעַר אפרים (שם יד יג). שַׁעַר הַפִנָּה7 (שם שם). שַׁעַר יהושע (שם כג ח). שַׁעַר בין החֹמֹתַיִם (שם כה ד). שַׁעַר הַחַרְסִית8 (ירמ' יט ב). שַׁעַר  יי' הֶחָדָשׁ (שם כו י). שַׁעַר הסוסים (שם לא מ). שַׁעַר  בנימן (שם לז יג). שַׁעַר המזבח (יחז' ח ה). שַׁעַר  העליון (שם ט ב). שַׁעַר צפון (שם מו ט). שַׁעַר נגב (שם שם). שַׁעַר הדגים (צפנ' א י, נחמ' ג ג). שַׁעַר  הַפִּנִּים (זכר' יד י). שַׁעַר הָאַשְׁפֹּת9 (נחמ' ב יג). שַׁעַר הָעַיִן (שם שם יד). שַׁעַר הצאן (שם ג א). שַׁעַר הַיְשָׁנָה (שם שם ו). שַׁעַר הגיא (שם שם יג). שַׁעַר המים (שם שם כו). שַׁעַר המזרח (שם שם כט). שַׁעַר הַמִּפְקָד (שם שם לא). שַׁעַר הַמַּטָּרָה (שם יב לט). — ושער במשמ' זו כמקום המשפט וכמרכז החיים הצבוריים: ולט ישב בְּשַׁעַר סדם (בראש' יט א). ויען עפרון החתי את אברהם באזני בני חת לכל באי שַׁעַר עירו (שם כג י). וישמעו אל חמור ואל שכם בנו כל יצאי שַׁעַר עירו (שם לד כד). לא תעשה כל מלאכה אתה וכו' וגרך אשר בִּשְׁעָרֶיךָ (שמות כ י). והלוי אשר בְּשַׁעֲרֵיכֶם (דבר' יב יב). שפטים ושוטרים תתן לך בכל שְׁעָרֶיךָ (שם יו יח). והוציאו אתו אל זקני עירו ואל שַׁעַר מקמו (שם כא יט). ועלתה יבמתו הַשַּׁעְרָה אל הזקנים (שם כה ז). מחר סאה סלת בשקל וסאתים שעֹרים בשקל בשַׁעַר שמרון (מ"ב ז א). בצאתי שַׁעַר עלי קרת ברחוב אכין מושבי (איו' כט ז). כי יודע כל שַׁעַר עמי כי אשת חיל את (רות ג יא). ולא יכרת שם המת מעם אחיו וּמִשַּׁעַר מקומו (שם ד י). זקנים מִשַּׁעַר שבתו בחורים מנגינתם (איכה ה יד). — ובהשאלה, שער שמים, שער מות וכדו': אין זה כי אם בית אלהים וזה שַׁעַר השמים (בראש' כח יז). בְּשַׁעֲרֵי שאול פֻקדתי יתר שנותי (ישע' לח י). מרוממי מִשַּׁעֲרֵי מות (תהל' ט יד). שאו שְׁעָרִים10 ראשיכם והנשאו פתחי עולם (שם כד ז). ויגיעו עד שַׁעֲרֵי מות (שם קז יח). הנגלו לך שַׁעֲרֵי מות וְשַׁעֲרֵי צלמות תראה (איוב לח יז). — ושערי ציון, ככנוי לעיר ירושלים: אהב יי' שַׁעֲרֵי ציון מכל משכנות יעקב (תהל' פז ב). — ושער ככנוי לעיר: נגע עד שַׁעַר עמי עד ירושלים (מיכה א ט). — ובא לשער, ירש את השער, במשמ' כבש את העיר: וירש זרעך את שַׁעַר איביו (בראש' כב יז). ויירש זרעך את שַׁעַר שנאיו (שם כד ס). ונכרים באו שערו11 ועל ירושלים ידו גורל (עובד' א יא). — ואמר ב"ס: אל תרשיעך בעדת שערי אל ואל תפילך בקהלה (ב"ס גני' ז ז). — ובתו"מ: לא יקל אדם את ראשו כנגד שער המזרח שהוא מכוון כנגד בית קדשי הקדשים (ברכ' ט ה). והיכן היו משתחוים וכו' כנגד שלשה עשר שערים, שערים דרומיים סמוכים למערב, שער העליון שער הדלק שער הבכורות שער המים, ולמה נקרא שמו שער המים שהיו מכניסין צלוחית של מים של ניסוך בחג וכו' שער יכניה שער קרבן שער נשים שער השיר, ולמה נקרא שמו שער יכניה שבו יצא יכניה בגלותו, במזרח שער נקנור וכו' (שקל' ו ג, וכעין זה מדות ב ו). אין פוחתין מכ"א תקיעות במקדש וכו' שלש לפתיחת שערים, שלש לשער העליון ושלש לשער התחתון וכו' (שם שם ה). ואם אמרה טהורה אני מעלין אותה לשער המזרח שעל פתח שער נקנור ששם משקין את הסוטות (סוטה א ה). עד שבאו שני גרדיים משער האשפות בירושלים (עדי' א ג). מיריחו היו שומעין קול שער הגדול שנפתח (תמיד ג ח). חמשה שערים היו להר הבית, שני שערי חולדה מן הדרום משמשין כניסה ויציאה וכו' שער המזרחי עליו שושן הבירה צורה וכו' (מדות א ג). ושבצפון שער הניצוץ וכו' שני לו שער הקרבן שלישי לו שער בית המוקד (שם שם ה). אל שער העיר ההוא, זו הוא שאמרנו שער שנמצאת בו ולא שער שנידונת בו (ספרי דבר' רמב, איש-שלום, קיח:). שבעה שמות נקראו לו (לשער המזרחי) שער סור שער היסוד שער חריסית שער איתון שער התווך שער חדש שער עליון, שער סור ששם היו טמאין פורשין וכו' (ירוש' עירוב' ה א). ביקש (שלמה) להכניס ארון לבית קדשי הקדשים דבקו שערים זה בזה וכו' (רב יהודה בשם רב, שבת ל.). כל העונה אמן בכל כחו פותחין לו שערי גן עדן וכו' (ריש לקיש, שם קיט:). בשעריך, אחד שערי בתים ואחד שערי חצרות ואחד שערי מדינות ואחד שערי עיירות וכו' (ת"ר, יומא יא.). ושער הכהן ושער חולדה לא חרבו לעולם עד שיחדשם הקב"ה (מד"ר שה"ש ב, דומה דודי). —  *ובהשאלה, שערי תפלה, שערי דמעות שבשמים וכדו': מיום שחרב ביהמ"ק ננעלו שערי תפלה וכו' ואף על פי ששערי תפלה ננעלו שערי דמעות לא ננעלו וכו' (ר' אלעזר, ברכ' לב:)12. כל השערים ננעלים חוץ משערי אונאה (רב חסדא, ב"מ נט.). שערי תפלה פעמים נעולין פעמים פתוחין וכו' שערי תשובה לעולם פתוחין (ר' שמואל ב"נ, מד"ר איכה ג מג). — ובצרופים, *בית שער, חדר קטן ליד מבוא השער לשומר הפתח: ואילו שאין חוזרין (מן המלחמה) הבונה בית שער וכו' (סוטה ח ג). כופין אותו לבנות שער ודלת לחצר, רשב"ג אומר לא כל החצירות ראויות לבית שער (ב"ב א ה). ובית שער ואוירה של חצר וכו' (אהלות יח י). ניחא מבפנים צריך בית שער, מבחוץ צריך בית שער (ירוש' עירוב' י ט). בית שער הפתוח לגינה ולקיטונית וכו' וחכ"א נידון כבית שער (מנח' לג:). — ובתפלה: פתח שערי שמים לתפלתנו (תפלת אבינו מלכנו). הפותח בכל יום דלתות שערי מזרח (הכל יודוך). — ובסהמ"א: שערים הוא חלל פתח השער דלתים הם הפותחים ונועלים בהן את השער (רש"י, ישעיה מה א). שהאשה כשכורעת לילד היא על שערי מיתה (מדה"ג בראש' ל כה, מרגלית, תקלט). —  ואמר הפיטן: שערי שמים בלולי אש ומים וכו' שערי רקיע בו מאורות התקיע וכו' שערי זבול שבו מזבח סָבול וכו'  (ר' שמעון בן אבון, שערי שמים, סליח' ליום ב עשי"ת).  שערי ארמון מהרה תפתח וכו' שערי גנוזים וכו' שערי היכל הנחמדים וכו' (הוא, אב ידעך, תפלת נעילה). פתח לנו שער בעת נעילת שער (תפלת נעילה). ובשערי דמעות כי לא נשלבות (אזכרה אלהים, שם). עלית עלי כל בחכמת שעריך13 (ראב"ע, יעלה יפת קול, איגר 148). — °ובמשמ' מדור, פרק, ענין14: שבע כפולות בג"ד כפ"ת חקקן חצבן צרפן וצר בהם וכו' ושערים בנפש וכו' (יצירה ד ד). גם להודיעכם ביאור כל שער ושער אשר למדנו מן החכמ' הראשונים ז"ל (רסע"ג, מספר הגלוי, רטז). והסכים הוא להם ללמדו (סוד העבור) לכל יש וקבעו מסמרות שלא תזח בארבעה שׁערים להתנהג בהן (הוא, קטע מכתב לאביתר הכהן, סעדיאנה שכטר, 103). רשות ורשיון באין ויוצאין מגיזרה אחת לפי שער הדקדוק ולשון א' הם (רש"י, עזרא ג ז). השער הראשון הקדמתי בו טעמים מחכמת השיעור וכו' (ראב"ח הנשיא, חבור המשיחה והתשבורת, הקדמה, 6). ושער העין משער השמים כי ברגע אחד יראה תמונות רבות רחוקות עם קרובות, ואין ככה שער האזנים והאף והחיך והיד (ראב"ע, שמ' ג י). דע כי רוב השער הזה כבר נכנס בשער הכנויים וכו' (ר"י א"ת, הרקמה לריב"ג לח, וילנסקי, שעז). וכל חלקי החכמה לפי מחלקות עניניה המה שערים פתחם הבורא ית' למדברים וכו' (הוא, חו"ה, הקדמה). ובניתי אותו על עשרה שרשים וכו' וחלקתי אותו לעשרה שערים, כל שער מהם מיוחד לשרש אחד וכו' (הוא, שם). והשער הזה משערי הטובות אשר הצלתך וחיותך בהם (הוא, שם, עבודת האלהים ה). והם כל מפסידי השער השלישי הזה (הוא, שם, שם ז). ואומר כי מפסידי השערים הקודמים בספר הזה כלם מפסידים הבטחון (הוא, שם, הבטחון ז). ואין הרצון באלו הכתובים וכו' לסתום שער העיון לגמרי (ר"ש א"ת מו"נ א לב). אכתוב שער דקדוק הפעלים ואחריו שער דקדוק השמות (רד"ק, מכלול, הקדמה). ועליך לדעת כי שלשה אלו השמות וכו' הם ודומיהם יהיו משער המצטרף כלומר שענינם משמש לאיש ולאשה (ר' זרחיה מברצלונה, משלי ה, השחר שנה ב, 172). וכל מה שאמרתי בזה השער ובאלו המעלות הוא בענין הצדקות וכו' (ר"י אלנקאוה, מנוה"מ א, 82). וחלקנו השנויים כלם לי"ב שערים וכו' שער הבאור, שער חלוף הפעלים והבנינים, שער חלוף השמות וכו' (רפאל קירכהיים, כרמי שומרון, 32). — ובמשמ' כלל, מה שנוהג ורגיל בלשון וכדו': ואיננו רחוק להיות ערל לב, כבד עין משער ארץ, ובעבור זה לא נשתנה בהסמכו (ר"י א"ת, הרקמה לריב"ג יט, וילנסקי, רכו). ומשער שָׁלָל עוד זהב נהר וקהל וכו' (הוא, שם, רכח). אבל דגשת נון אשר תדפנּו רוח, שרותיה תענינּה והדומה להם הוא השער (הוא, שם כב, רנז). דע כי זרות המלה תהיה על שני פנים או זרות מן ההקשה או זרות מן השער, ר"ל מן השמוש והמנהג (הוא, שם לא, שנ). — ובספרות הקבלה: ולספירת בינה יש חמשים שערים ומאותם חמשים שערי בינה יונק א"ל ח"י וכו' ולפיכך כל בגימטריא חמשים כי כל הדברים הנמצאים בנבראים מחמשים שערי בינה יצאו (יוסף ן' גיקטיליא, שערי אורה ב, כט.). ואע"פ שנתגלה קצת הבינה למרע"ה, וא"ת רובם השיג חמשים שערי בינה חסר א', אותו השער מכריע את כולן (הוא, שם י, קו.). וזו היא השגת משה רבינו ע"ה מ"ט פנים מ"ט שערים, ועצמותה של בינה שהיא השער הנון לא השיג וכו' (רמח"ל, חוקר ומקבל יח). לכן כשרצה הקב"ה להכניע המ"ט פנים טמא הוציא כנגדו השער הטהור והכניע (הוא, שם). — ואמר הפיטן: ופתח לנו וכו' שערי אורה שערי אֹרך ימים ושנים וכו' שערי ברכה שערי בינה וכו' שערי דיצה שערי דעה וכו' (רבון העולמים, זמירות למוצ"ש). —  °ושער בספר, העמוד הראשון בספר ששם הספר, שם המחבר וכדו' כתובים עליו: נוהג בספרות ובדבור. —  °ושער במשחק כדור רגל וכדו', מסגרת כעין שער שעל המשחקים להעביר דרכה את הכדור. — °והבקיע שער, במשחק כנ"ל, קלע בכדור אל השער. — °ובלשון קצרה, שער במק' הבקעת שער, גם בצרופים כגון הקבוצה זכתה ב-3 שערים נגד 1 וכדו'. — ובספרות הגאונים, °שער הישיבה, במשמ' בית הדין של הישיבה, וגם ככנוי לראש הישיבה: ותבוא השמועה אל שער הישיבה ובעליית דרב אלבקר ראוך אנשים כשרים וכו' (רסע"ג, השריד והפליט מספר הגלוי, רל). וזו כבר באה משלש שנים מן קירואן אל שער הישיבה ופירשנוה וכו' (זכרון לראשונים, הרכבי, 198). שאלה זו יצאה לפנינו אל שער הישיבה שבגולה לפני אדוננו האיי ראש ישיבת גאון יעקב חמודו (תשו' הגא', הרכבי קצח). שטר שובר זה המקויים יצא לפנינו לשער הישיבה וכו' וכתובים עליו עדים ומקויים בשער ישיבה וחתומים עליו וכו' (שם תקנא). ישאו אחינו שלום גדול וכו' ומשער הישיבה ההוצב לדרוש ולתור ולבאר בחכמה (אגרות ר' שמואל בן עלי ובני דורו, ש. אסף, תרביץ א ב, 46). ישאו שלום רב משער הישיבה אשר במעוז לדל נשגבה וכו' ומאחינו סגן הישיבה וכו' (שם, שם, 55). ומשער הישיבה מפענח צפוניה עיני חכמים מאירים היושב בגני חכמה וכו' (שם, שם, 60). ואשר ינדהו מנודה הוא משער הישיבה (שם, שם 62). וברכנום ברכה אדירה וכו' משער שתי הישיבות (שם, שם א ג, 18). וצוינו להשרות אסורו לחבוש שברו לברכו על שער הישיבה (שם שם, 24). — °ושער הכבד, עורק לכבד של בעלי חיים: העורק הגדול אשר לכבד הנקרא שער הכבד (רשב"צ דורן, מגן אבות, חלק יעקב ד). בנתוח הוריד הפנימי הנקרא השער וכו' ראשו שקוע בחדרי הכבד (קאנון א א ה ב). שני ערקים וכו' ורוב תועלתו במשיכת המזון אל הכבד ונקרא השער וכו' (שם ג יד א א). — °שער כבוד, מִבנה כעין שער להקבלת פניו של אדם חשוב, °ושער הנצחון, כנ"ל לכבוד המנצחים בקרב, נוהגים בספרות ובדבור.