ב. שַׁעַר
1, ש"ז, — שיר, זמר, Lied, Gesang; chant, chanson; song; tune: והמשררים בני אסף על מעמדם כמצות דויד ואסף והימן וידתן חוזה המלך והשֹׁערים לְשַׁעַר וָשָׁעַר2 (דהי"ב לה יה).
1 [כמבֹאר בערך ב. שוער, בא שַׁעַר בכמה מקומות במשמ' זו, כמו שִׁעְר شعر בערב', אלא שקשה לקבֹע בכל מקום אם הכונה למשמ' זו או לפנינו א. שַׁעַר, הואיל ובמסֹרת ראו אף במלת שׁוֹעֵר בכל מקום את השומר בשער ממש. ועי' בפרטים בספר הערוך, הלשון והספר, בפרק על הצוער, הצוערים וצוערי הלוויים.]
2 [כאן הענין מורה בברור על שירת משוררים ולא על שמירת שער ופתח.]