* 1, קל לא נמצא במקור קדום.

― פִע', *שִׁעֵר, ― מדד קבע שער, שעור מדה וצורה של דבר וכד', (be)messen; mesurer; to measure: בשלשה פרקים משערים את הכלכלה (תרומ' ד ו). אחד לשלשים יום משערין2 את הלשכה (שקל' ד ט). כיצד משערין אותה כבשר בלפת (חול' ז ד). כיצד משערין אותה רבי ישמעאל אומר נותן את השפוד מלמעלן למטן וכו' (כלים ז ג). משערין אותן עכורין ואין משערין אותן צלולין (תוספת' נדה ג יא). אין משערין3 במים וכו' ואין משערין אותו אלא בשמן מפני שהשמן רך ומזכזך (שם ד יא). בקורא (את שמע, בעצמו) משערין או ככל אדם משערין (ירוש' ברכ' ב א). מהו בכל הדילועין משערין או לא (שם כלא' ג ז). כל האיסורין משערין אותן כילו בצל כילו קפלוט וכו' (שם ערלה ב ה). שיערו חכמים אחד משבעה ומחצה במיל וזהו ריס (שם ב"מ ב י). שמירה שנא' בשומר שכר אין משערין אותו אלא בגופו (שם שבוע' ח א). שיודעין לשער כמה טפות יש בים (הור' י.). אבא לא שיער בארבעים ושבע ואני אשער בארבעים וחמש (חול' צח.). להגרינימוס4 שיצא לשער את המדות ראה אותו אחד התחיל מטמן מלפניו אמר ליה מה לך מטמן לפני, שער מדותיך ואל תתירא (פסיק' ר"כ, עשר תעשר, בובר, צו:). ― ובסהמ"א: ומי שמשער ממשקל של כסף מחמיר הוא (זכרון לראשונים, הרכבי, שפו). טבח אומן אסור לשקול בשר ביד וכו' כיון דמשער בידיו כמה שיש בו (ר"ח ביצה כח.). פירוש קודר משער באומד דעתו (אלפסי, ביצה טז.). והערכים ההם אין אנו יכולים לשער אותם, ואילו היינו יכולים לשער אותם וכו' (ר"י א"ת, הכוזרי, ג כג). וכאשר שיער זה השיעור (ר"י חריזי, מו"נ ג כב, 245). ולולי נרגיש זו התנועה לא נשער הזמן לעולם (ר"א שלום, נוה שלום יב א ג, רד). שיערו ואמרו שזה השיעור הוא כלי מרובע שיהיה באוירו ובארכו וברחבו וכו' (ר"י אלנקאוה, מנוה"מ ב, 238). אמנם הכח השכלי יגבילם וישערם לקחת מהם הנאות והטוב (ר"י מוסקאטו, נפוצות יהודה, יג). ― ואמר הפיטן: מי ספר כוכבים ומי שיער צמחים (ינאי, אותות בדים, קרוב' במד', זולאי, רטז). וקצבת וחרצת וגזרת וטפחת ושערת (ר"א קליר, אז ראית, יוצ' שבת שקלים). מלשערהו ומלהגבילהו ומלתארהו ומלפרסמהו (שיר היחוד ליום ה). לממש וגודש לא נשערהו (שם). ― °ובהשאלה, במשמ' סבר, נחש, הרגיש בלבו, fühlen, vermuten; sentir, présumer; to feel, suppose: לפיכך יהא אדם זהיר מלומר כך עד שישער את הצרך בלבו (ברצלוני, ס' העתים, ערובי תחומין נט, 76). וכל אלו וכו' בטבע כל אדם לדעת אותם ולא ישער מאין הגיעו אליו (ר"י א"ת, רוח חן, ו). הלוך ונסע הנגבה, ר"ל הנגב, ואין ההא הזאת במקום "אל" כאשר חושבים רוב בני אדם ומשערים אותו וכו' והשעור להנגבה (הוא, הרקמה לריב"ג ו, וילנסקי, צה). ולא תחשב שהמדברים לא ישערו בדבר מזה וכו' (ר"ש א"ת, מו"נ א עג, קופמן, קפד). הרשעים כאשר ישערו רוע הצלחתם ורוע ענינם ידמו שהאל ית' כבר רחק מהם (אמו"ר לראב"ד ג א, 51). וראוי שתדע שכבר שער הפילוסוף בזה הספק (רלב"ג, מלחמ' ה' ו א ט). ואיך יהיה זה מי יתן ואשער5 (ר"ח קרשקש, אור ה' א, בחקירה בהקד' התשיעית). כמו שלא תשער הנפש המושכלות הראשונות וכו' ולא ידע איך באו לו (ר"י אלבו, העקרים א יט). שבהיות האדם משער גודל המדרגה וכו' כשתשער נפשו גודל רוממות הש"י ומעלתו (ר"י מוסקאטו, נפוצות יהודה ל). ― ואמר המשורר: לו נפשך שיערה זאת תהים ותספוד כתנים (עמנואל, רואי ויודעי, מחברות עמנואל כא, הברמן, 602).

― התפ', *הִשְׁתַּעֵר, ― ששערו אותו: עלי בצלים ובני בצלים אם יש בהן ריר משתערין בכמות שהן (עוקצ' ב ח). פת סופגנים משתערת בכמות שהיא (שם). התמרים האגוז השקד והתמרה המתקשקשין משתערין לכמות שהן (תוספת' עוקצ' ב ח). עד כדון דבר שדרכו להשתער בבצל ובקפלוט, דבר שאין דרכו להשתער בבצל ובקפלוט כמה אתה משערו (ירוש' ערלה ב ה). מיני מתיקה על ידי שדרכן להשתער בבצל ובקפלוט משערין אותם כילו בצל כילו קפלוט, שאר כל האיסורין על ידי שאין דרכן להשתער בבצל וקפלוט משערין אותם במינן (שם). בשר העגל שנתפח וכו' רב ור' חייא ור' יוחנן אמרי משתערין כמות שהן, שמואל ור"ש ב"ר וריש לקיש אמרי משתערין לכמות שהן (מנחות נד.). ― ובסהמ"א: והוה כמבי מיכסי עד וכו' כשתצרף כל המקומות ישתער לך (רש"י, כתוב' קיב.). כאשר תראה ההויות הטבעיות משתערות ומתאזנות ונערכות בהמזגם מן הטבעים הארבעה (ר"י א"ת, הכוזרי, ג נג).

― ובבנין קל, °שָׁעַר, פ"י, ― כמו פִע', ואמר הפיטן: במדד לו שער עביו איך לשער (ר"א קליר, אבי כל חוזה, יוצר שבת החדש). ― ובמשמ' חשב מראש: השכל מכיר אותו ושוער בו (רמב"ע, ערוגת הבושם, ציון ב, 175). והוא סובר כי הוא רץ לתקנת נפשו ואיננו שוער כי עמלו ומותר קבוצו יהיה לזולתו בחייו (ר"י א"ת, חו"ה, הבחינה ג). ונטות נפשו וכלות רוחו אל כל מי ששוער ממנו שהוא אוהבו (הוא, שם, חשבון הנפש ג). כמו שיחשבו ההמון בהיותם בלתי שוערים במקום ההשאלה הנה (ר"ש א"ת, מו"נ ב מז). ― ואמר המשורר: יכה והוא ישחק, ימית ולא שער (ר"ש הנגיד, גור מלכך, בן משלי, אברמסון, 89). ומתחבר לרע ילמד להרע ולא שער (הוא, נתן חטא, שם, 252). ואל תנשה בבוא מות כנשה, ובו תמיד היה חשב ושער (רמב"ע, ירא מיום, ברודי, קעב). ותחשב אלף לקץ מועדר אך חפרה מכל אשר שערה (ר"י הלוי, יונת רחקים, זמורה ע, 527). אזרע בך שירי ומאה אמצאה על כל אשר נפשי בך שוערת (עמנואל, עורי מליצתי, מחב' כ, הברמן, 549).

― ובינ' פעוּ', °שָׁעוּר, ואמר הפיטן: שעורים בזה שעור במפקד להגבר (ר"א קליר, קצובה היא, קרוב' שקלים). ושעורה הדשן גם היא ושעורה כגרעני זתים תהי (רסע"ג, ארץ חטה, גשם, סדור רסע"ג, שצה).

― נפע', °נִשְׁעַר, ― כמו הִתפ', ופֻע': אבל זה (הטיט) שעדיין לא נגבל אינו נשער בכך לפי שאין אדם טורח לגבל שיעור מועט כזה (רש"י, שבת עח.).

― פֻע', °שֹׁעַר, ― ששערו אותו, כמו התפ': וסיבוב הגלגלים וכו' והכוכבים והמזלות על הנהגה משוערת ומשקל מכוון (ר"י א"ת, חו"ה, היחוד ו). כי מעשי התורה כהויות הטבעיות כלם משוערות מאת הבורא (הוא, הכוזרי ג נג). וכן הם המעשים התוריים המשוערים מאת האלהים (הוא, שם). וכל שני דברים שלא ישוער ביניהם יחס כן לא יצויר ביניהם דמיון (ר"ש א"ת, מו"נ א נו). ולולי הוא (חוש המשוש) לא שוער באש השורפת המפזרת חלקיו (אמו"ר לראב"ד א ו). שאיןדי בחום המשוער אשר בזרע שתהיה ממנו זאת היצירה הנפלאה וכו' (רלב"ג, מלחמות ה' ה ג ג). מה שמצאנו ענינים משוערים תלויים בזמן הם הרגע השעה היום וכו' (ר"א הקראי, גן עדן, קדה"ח א, ג.). ונתן להם תורה משוערת בשעור הנעלה מכל שעור והתיר להם להשגיח ולהתענג בדברים הארציים התר משוער (הוא, שם, עריות, קכח:). אבל הדת האלהית להיותה משוערת מן החכמה האלהית תבאר הנאה והמגונה בכל הזמנים (ר"י אלבו, העקרים א ח). כי הזמן המשוער בתנועת הגלגל נקרא סדר זמנים (הוא, שם ב יח). ובו (בגלגל) שוערו הימים הראשונים באותו אופן עצמו ששוערו האחרונים (ר"י אברבנאל, בראש' א, שאלה ט). ויקלוהו ויבזוהו וכו' ויגע לו בזוי מה שלא ישוער (לקוטים מדברי יוסף סמברי, ברלינר, 24). ואני בפרט היה בלבי צרה ויגון ופחד ורעדה אשר לא ישוער (חיד"א, מעגל טוב השלם, 50). ולא ישוער זה הצער (הוא, שם, 53). והייתי צר וסופד על אבידת מרגלית כזו (אשתו) שכמעט היתה יחידה בדור לפי המשוער בדעתי מחכמה ומכבוד ושכל עצום ונורא וחן ויופי וצניעות גדול אשר לא ישוער ונקיות עצום (הוא, שם, 61).

― הָפע', °הָשְׁעַר, ― כמו התפ', ופֻע': וטובתו גדולה היא ורבה מושערה, ומי יחקר תהלתו וכו' (שו"ת הגאו' מן הגניזה גינצבורג ב, 278). שע"י אמצעים רבים ומושכלים ילך וישתער אל הכנת השכלים הנבראים ברדתו מהמדרגה העליונה אל זולתה וכו' עד הגיע אל אשר הוא אליו מושער ומושג (ר"י אירירי, שער השמים ז יא, סו.).