ב. שָׁעַר

*, קל לא נמצא במקורות אלא בבינ' שׁוֹעֵר, ועי' ב. שׁוֹעֵר, ובהערות שם1.

— פִע', *שִׁעֵר — לִוה את את המשורר המנגן במתן תבל לנגון כקול הגפת תריסין וכד', begleiten (Musik); accompagner; to accompany: אמר אביי נקטינן משורר ששיער2 בשל חבירו במיתה, שנאמר והחונים לפני המשכן קדמה לפני אהל מועד וגו' והזר הקרב יומת, מאי זר, אילימא זר ממש, הכתיב חדא זמנא אלא לאו זר דאותה עבודה, מתיבי משורר ששיער ומשוער ששורר אינן במיתה אלא באזהרה וכו' (ערכין יא).

— פוע', *שׁוֹעֵר, בינו' משוער, — המלווה את המשורר המנגן: מתיבי משורר ששיער ומשוער ששורר אינן במיתה אלא באזהרה. תנאי היא דתניא מעשה בר' יהושע בר חנניה שהלך לסייע בהגפת דלתות אצל ר' יוחנן בן גודגדא, אמר לו בני חזור לאחריך, שאתה מן המשוררים ולא מן המשוערים (שם שם). ועי' ב. צוער.



1 [ כמבֹאר בהערה לערך ב. שׁוֹעֵר בוטא שרש זה גם בשי"ן שמאלית, ואף נכתב  בסמ"ך ממש, ובהשפעת העי"ן גם בצד"י, אלא שלא היה הבדל זה של שי"ן ימנית ושמאלית בשפה הקדומה]

2 [ ואמנם אפשר שהעקר ששוֹער, בבנין פוֹ', ועי' בהמשך.]

חיפוש במילון:
ערכים קשורים