*, ש"ז, בתו"מ רק מ"ר שִׁפּוּלִים, — החלק התחתון, תחתית של דבר מן הדברים שֹׁבֶל: עמוד שהוא מוטל באויר וכו' וחצר שלו נידון כשיפולי אוהלין (תוספת', אהילות יג ט). למה משכן דומה, לאשה שמהלכת בשוק ושפוליה מהלכין אחריה (תנא דבי ר' ישמעאל, שבת צח:). בימות הגשמים חמה מהלכת בשיפולי רקיע לפיכך כל העולם כולו צונן ומעיינות רותחין (ר' נתן, פסח' צד:). — ושפולי מעים, בית הרחם: אלה הן הוסתות, מפהקת ומעטשת וחוששת בפי כריסה ובשיפולי מעיה (נדה ט ח). ואלו הן סימניה (של אילונית) וכו' כל שאין לה שיפולי מעים כנשים (ת"ר, יבמ' פ:). — ובסהמ"א: ובשיפולי החלוק הוא (החלק הזה) רחב והוא נשפע ומתקצר והולך למעלה (ערוך ערך טרז). יתדת, כמין נגרי נחשת עשויין ליריעות האהל ולקלעי החצר קשורים במיתרים סביב סביב בשפוליהן (רש"י, שמ' כז יט). ואח"כ הלכנו וכו' לראות את המעיין אשר שם שיוצא משיפולי ההר (חיד"א, מעגל טוב השלם, 107). — °ומ"י שִׁפּוּל: והחמה שחרית בשיפולו של רקיע (רש"י, יומא סב:). כמה היתה גבוהה (הלבנה) מן הקרקע למראה עיניו באומד בשיפולו של רקיע (הוא, שבוע' מח.).