*, שיפוי, ת"ז, — נסירת העצים שנשארה אחר מלאכת המשַפה והמנסר1, Feilicht; limaille; filings: מועלין בעצים ואין מועלים לא בשפוי ולא בנמיה2 (מעילה ג ח). הקדיש חרש לקירות מועלין בקורות ומועלין בשפוי ובנמיה, אבל גזברין שלקחו במקור נדפס ,לקחן' חרש לעצים מועלין בעצים ואין מועלין לא בשפוי ולא בנמיא (תוספת' מעי' א כה). עכו"ם ששיפה כו"ם בין לצורכו ובין לצורכה היא ושיפוייה אסורין (ע"ז מב.). — ובסהמ"א, °שפוי ברזל: שפוי הברזל וסיגו יקרה מזה כאב חזק בבטן ויובש בפה וכו' (קאנון ד א א ח). — °ובהשאלה לגבי קרקע, קרקע שנוזקה ונחשפה3: ושש' הא דאמר רבא הזיק זיבורית גובה מן העידית, שפוי4 עידית גובה מן הבינונית, מאי פירושה ומאי שפוי עידית וכו' אפילו יש להן שפוי עידית שהן פחותין מן הזיבורית וכן נכסים שדופין חרבין שהיו עידית ונשפו ונתחתכו וכו' אבל הזיק שפוי עידית שהיא פחותה מן הזיבורית גובין ממנו מן הבינונית, ויש שפוי מן הבינונית ומן הזיבורית, אלא שאמרו שפוי עידית, שאפילו שפוי עידית היה פחותה מן הזיבורית הואיל וכארץ אבדה היא וכל שכן שפוי בינונית וזיבורית (תשו' הגא' הרכבי לב;  אוצה"ג, גיטין, 99 וכו').