שֶׁפַע

ש"ז, — רֹחַב, רחב ידים1, Weite; largess; capaciousness: עמים הר יקראו שם יזבחו זבחי צדק כי שֶׁפַע ימים יינקו ושפני טמוני חול (דבר' לג יט). — ובתו"מ: כי שפע ימים יינקו, שנים נוטלים בשפע ונותנים בשפע ים ומלכות, ים נוטל בשפע ונותן בשפע וכו' (ספרי דבר', שנד). — ובסהמ"א, במשמ' מלא, עֹשר, Fülle; abundance: ומשפע מצות תפלין יתמשך עלי להיות לי חיים ארכים ושפע קדש (לשם יחוד, סדר הנחת תפלין). ועל ידי זה ישפע שפע רב בכל העולמות (יהי רצון, סדר ספירת העמר). ומשם ישפע שפע החיים לעבדך פב"פ אמתך (יהי רצון, תפלה כשנכנסים לסוכה בליל א סכות). ובנענועי אותם תשפיע שפע  ברכות מדעת עליון (יהי רצון, תפלה קדם נטילת לולב). ונתן לו (לחסיד) הב"ה עושר גדול ונכסים בשפע (ר"י אלנקאוה, מנוה"מ א, 87). ובכן תקבלו שפע ברכה ושלום מאת המקום (פנקס ועד ארבע ארצות, שנה שעב, היילפרין, 28). שפע ברכה רבה וארוכה להולכי בדרך נכוחה (שם, שנת שפז שם, 55). — ובמשמ' דבר השופע מזולתו, Auss'römung; écoulement; outflow: ויאמר בכחות הגלגלים ג"כ שהם ישפיעו במציאות ייאמר שפע  הגלגל (ר"ש א"ת, מו"נ ב יב). ואחר שבארנו וכו' ראוי לנו לבאר ענין השכל הפועל ומה ירצו בו, האם הוא וכו' או א' מן השכלי' נבדלים או שפע מה אשר יושפע מהם (מנחת קנאות, קופמן, 64) . כן תתענג הנפש משפע האור הנצחי אשר נגה עליהם לעולם הבא (אגר' ר"א היכיני, REJ XXVI 222). — ושפעי הגוף: רוב השפעים שהורגלו לבערן מן הגוף כמו השתן והצואה והזיעה (ספ' אלמנסור, כ"י וטיקן, ב א מהמזג). — ובפילוסופיה ככנוי, לכח הרוחני הנאצל מן הבורא והשכלים הנפרדים וכו': וכמו התעצמם בשפעים השופעים מהראשון יתברך וכו' והודרגו אל אחת עשרה מדרגות ועמדו השפעים אצל השכל הפועל וכו' (ר"י א"ת, הכוזרי ה יד). וזה הוא אמתת מראה הנבואה בבא השפע הנכבד על הכח השכלי (הוא, רוח חן יד ד). ויכונה לעולם פועל הנבדל בשפע על צד ההדמות בעין המים אשר ישפיע מכל צד וכו' נאמר שהעולם נתחדש משפע הבורא ומשפע כו' וכן יאמר שהוא השפיע חכמתו על הנביאים, הענין כולו שאלו הפעולות פעולות בלתי גוף, והוא אשר יקרא פעלו שפע וכו' (ר"ש א"ת מו"נ ב יב). ונראה שדעת רבותינו ז"ל היא שהמאורות נבראו המלאכים ומשפע המאורות נבראו הגלגלים (ר"י אנטולי, מלמד התלמידים, בא, נג:). הנבואה וכו' הוא שפע  שופע לשכל האדם רוחני מדעי וכו' (ר"ח קרשקש, אור ה' ב ד א). ומי שייטיב העיון כזה ימצא כי המצא שפע אלהי באמצעותו יתוקנו העניינים המצטרכים לתקון (ר"י אלבו, העקרים א ו). שהנבואה שפע שופע מאת השם ית' (ר"י אברבנאל, ש"ב כג). — ובקבלה: וסוד העולם הבא וכו' וכל השפעים יוצאים משם רצים ושבים (ר' משה די ליאון, הנפש החכמה ד). כל השפע בא למלכות מצד היסוד וממנה לעולמות (רח"ו, פרי ע"ח, שער חג המצוות, ז). כי ידוע שהחיצונים נקראים אבן נגף הם מעכבים השפע (נועם אלימלך, ויצא). — ואמרו פיטנים ומשוררים: ולזבולון אמר,  ימים שפעם יגמאו אמונת יחודם יראו (יהודה בר' מנחם, אמרת רנן, מחזור איטל' ב, קפט.). שפע כח כתר עליון לעם דל עני ואביון (שלמה כהן, שפע כח). הכין ופעל זהרי חכמה, שפע נבואת עם סגולתו (עמנואל הרומי, אפתח בכנור, מחברת ד, הברמן, 147). ידבק אלי פועל ושפע נכבד, יפרץ נבואות מחזה לנכרים (תדע אמת נמצא, JQR 1915, 539). שפע נבואתו נתנו אל אנשי סגולתו ותפארתו (דניאל בן יהודה דיין, יגדל). איש אחד ראה צפע, ויאמר עתה אגמול גמולה, לתבל טובה מכל סגלה, מכל עשר ושפע (יל"ג, משלי יהודה, המשל הכ"ה). 



1 [התרגומים הקדומים הבינו מלה זו או כלשון שטפון מים (ולג' inundati nem) או, בהשאלה, במשמ' עושר (השבעים  πλοῦτος) ולפי זה השמוש בסהמ"א. ואלו, כמבֹאר בהערה לשרש, עקר משמ' שפע כלשון רֹחב, וכן בא שפעת מים על יד רחב מים, וכן גם שפע ימים עקרו רֹחב (המים שב)ימים, כלשון ורחבה מני ים (איוב יא ט), ואין משמ' "שפע ימים יינקו", כי יינקו דווקא ממי הים, אלא הכוונה: כרֹחב הימים כן רֹחב עשרם אשר יינקו. וגם בהמשך ושפני טמוני חול, חול זה רֹב שמושו במקרא כתמונה לרבוי (כחול לרֹב), וכאן כאלו נאמר: ושפוניהם (ז"א צפוניהם, אוצרותיהם) כטמוני חול, כאוצרות החול, לרוב.]

חיפוש במילון: