*, פ"ע, — פלט והזיל הרבה, שתת, ausströmen; décharger (beaucoup); to stream forth: בהמה גסה ששפעה חררת דם הרי זו תקבר ונפטרה מן הבכורה (ר"א בן יעקב, בכור' ג א). ואלו הוסתות מפהקת ומעטשת וכו' ושופעת1 וכמין צמרמורת אוחזין אותה (נדה ט ח). מביא כוס מלא יין מביא זית איגורי נותן לתוכו ושופע אם שתה כיוצא בו חייב (תוספתא נזיר ד א). נתן לבניו (של אברהם) באר שהיתה שופעת בכל מחנה ישראל (שם סוטה ד ב). פעמים שהיא בתולה לדמים ואינה בתולה לבתולים וכו' ואפילו שופעת כל שבעה לזכר וכו' (ירוש' נדה א ג). שבשעה שהגלה נבוכדנצר הרשע את ישראל היו בהן בחורים שהיו מגנין את החמה ביופיין והיו כשדיות רואות אותן ושופעות זבות וכו' (ר' יוחנן, סנה' צב:). תנוקת שלא הגיע זמנה לראות אפילו שופעת כל ז' אינו אלא ראייה אחת (ר"ש בן יהוצדק בשם רב חלקיה בר טוביה, נדה י:). — ושפע ממנו: אזוב שהטביל עצו עם גבעוליו וכו' והמים שופעין מן העץ לגבעול כשר (תוספתא פרה יב ג). — ובמשמ' התפשט ויצא: רשות הרבים השופע לרשות היחיד הרי זה כרשות היחיד וכו' רשות היחיד השופע לרשות היחיד הרי היא כרשות היחיד (שם שבת י ג). תנור ששפתות שופעות לתוכו וכו' שפתיו שופעות לאחוריו נידון כאחוריים (שם כלים ב"ק ו טו). היו בו שתי שערות בנגע ושופעות חוצה לו טמא, היו חוצה לו ושופעת לתוכו טהור (שם נגע' ב ב). היתה בהרת סמוכה לראש לעין וכו', כגריס על ראש חוטמו שופע אילך ואילך, כגריס על ראש אצבע שופע אילך ואילך טהור (ר' יוסי בר' יהודה, שם ב יב). — ושפעה הקורה, במשמ' היתה רחבה מאחרות, כאלו יוצאת ועודפת עליהן: בנוהג שבעולם אדם יש לו קורה שופעת היכן הוא נותנה, לא באמצע טרקלין כדי שתסבול קורות שלפניה וקורות שלאחריה (ר' אבא ברבי כהנא, מד"ר בראש' יד). — ושפע האהל וכדו', היה צר למעלה והלך ורחב כלפי מטה, sich verbreitern; s'elargir; to broaden, widen: אהל שהוא שופע2 ויורד וכלה עד כאצבע, טומאה באהל כלים שתחת השפוע טמאים (אהל' ז ב). איזוהי קרחת מן הקדקוד השופע לאחוריו עד פיקה של צואר, איזו גבחת מן הקדקוד השופע לפניו עד כנגד שער מלמעלן (נגע' י י). כל השופע ויורד מטורוס אמנוס ואילך א"י, מטורוס אמנוס ולהלן חוצה לארץ (תוספתא תרומ' ב יב)3 — ובסהמ"א: ושופעת4 ויורדת למטה בארץ כמלא קומת האדם (ערוך ערך טלת). עטרה, שורת בשר המקפת במקום המילה בגובה ושופע ויורד עד סופו (רש"י, יבמ' ע.). — °וכפ"י, במשמע' הרחיב: השפופרת בזמן שאדם מעמיד אותה וכו' צופה הוא מקום רחוק לפי אותו השפוע ששופע אותה (תשו' הגאונ' הרכבי, יד). — ובהשאלה גם לגבי מֻשגים מפשטים: ואח"כ השגנו שזה הנמצא וכו' שופעות מאתו מציאֻיות רבות (ר"ש א"ת, מו"נ א נח). ובאלו הפנים אמר שיניע האלוה הגלגל וכו' והטוב ממנו שופע תמיד (הוא, שם ב ד). כלם שופעים מהאל יתעלה (הוא, שם). השפע השכלי האלהי אשר ישפע על הנביאים ויתנבאו בו (ר"י חריזי, מו"נ א מ). ואולם הקסם והחלום למה שהיו מהכחות השופעות מהגרמים השמימיים על האופן שזכרנו והיה מה שישפע מהם מהמחשבה והדמיון וכו' (רלב"ג, מלחמ' ה', ב ו). הנבואה וכו' הוא שפע שופע לשכל האדם רוחני מדעי מאתו ית' באמצעי או בזולת אמצעי (ר"ח קרשקש, אור ה' ב, ד א). והנה להיות החום המשוער שופע מן הגלגלים באמצעות כוכביהם וכו' (ר' יהודה מוסקטו, קול יהודה, לכוזרי א א). — ואמר המשורר: ואי שכלי אשר היה תמול שופע (עמנואל, מחב' א, ברודי, יח). — ובינ' פָעוּ', °שָׁפוּעַ, כֹתל שפוע, צר למעלה ורחב למטה, עודף ותלוי מעל דבר: אם יש כותל שפוע והמת תחתיו מביא הטמאה לדברים הטהורים שתחתיו (אהרן הקראי, ספר גן עדן, טמאה וטהרה, קכב:). — ואמר הפיטן: בינה שמינית קבועה, חכמה בימין תקועה, לעד בכתר שפועה (ר' סעדיה בן יוסף המאוחר, לבי לעלמה, מטמוני נסתרים א' כח). 

— פֻּע', *שֻׁפַּע, בתו"מ רק בינ' מְשֻׁפָּע5,— מֻרחב ויוצא לכאן ולכאן6: מה היו חירות הללו לא היו משופעות אלא גדודיות ולא היו תרוטות אלא מוקפות וכו' (מכי' בשלח א). אם היה המקום (חצר השֻתפין) משופע אפילו בארבע אמות דחבריה מימחי הוא בידיה (ירוש' נדר' ה א). כדאמר רבא בכותל משופע הכא נמי בכותל משופע (שבת ה.). לגבור שהוא רוכב על הסוס וכליו משופעים אילך ואילך, הסוס טפילה לרוכב וכו' (ר' אבא בר יודן, מד"ר בראש' סח). ד"א וסרוחים על ערשותם אלו קטיות (וילונות) משופעות שהיה לכל א' וא' כד"א וסרח העודף (שם ויקרא ה)7.— ובסהמ"א, °גם במשמ' נטוי באלכסון8: כי משוין פני קורת בית הבד וכו' ואין מניחין פניה עגולות ומשופעות (ערוך ערך טרף). כשאתה בונה כבש למזבח לא תעשהו מעלות מעלות וכו' אלא חלק יהא ומשופע (רש"י, שמות כ כג). ותאי השער היציע וכו' שהוא מוסב ומשופע (הוא, במד' לד ז). לפי שאדם המשופע בנכסים ותאב לקנות קרקע גדולה קונה אותה כשהוא מוצאה בהרבה יותר מדמיו (הוא, ב"ק נח:). והן מטין עצמן באלכסון והולכין כשהן משופעין לצד היבשה (הוא, ב"מ קז:). כי כבר הבנת וכו' ענין צל הארץ וכי הוא משופע של אופל עגול דומה לאהל (ר"י הישראלי, יסוד עולם ג יז, נה:). אבל חורים שהם עליונים ביותר וכו' או מקום שהוא משופע ביותר שלא יעמוד בו דבר וכו' אינן צריכין בדיקה (משום חמץ) (ר"י אלנקאוה, מנוה"מ ב, 226). האלופים היקרים חכמתם משופעת בוקעת על ראשי עם קודש (פנקס ועד ארבע ארצות, שנת שפח, היילפרין, 56). 

— °ומשֻפע בנכסים, במשמ' שהשפיע עליו האל נכסים הרבה9: לפי שאדם המשופע בנכסים ותאב לקנות קרקע גדולה קונה אותה כשהוא מוצאה בהרבה יותר מדמיו (רש"י, ב"ק נח:). ודוחק את חייו כדי להדר המצוה וכו' אם זימן לו הב"ה ממון יתר על צרכו והוא משופע בנכסים וכו' ואם אינו משופע בנכסים חייו קודמים (ר"י אלנקאוה, מנוה"מ ג 416). וזוסמן גנש היה משופע – – כמו עשרת אלפים בכל מכל כל (פנקס ועד ארבע ארצות, לאחר שנת שצ"ו, היילפרין, 458). — ואמר הפיטן: הנך יפה, עוד משובחת כמטה משופעת (ינאי, שיר השירים, קרוב' לפסח, זולאי, רעו). 

— הִפע', *הִשְׁפִּיעַ — נתן בשפע, ביד רחבה, reichlich geben; donner avec largesse; to give amply: כל המשפיעין10 במדה גסה רשאין למכור את הדמאי, אלו הן המשפיעין10 במדה גסה כגון הסיטונות ומוכרי התבואה (דמאי ב ד). דברים שדרכן לימדד בדקה ומדדן בגסה משפיעה11 ומוכרן וכו' הלוקח מן התגר ואמר זה מתוקן וזה אינו מתוקן אף על המתוקן אינו נאמן וכו' חבר שהיה מוכר ומשפיע ומתוקן12 (תוספתא שבדפוסים דמאי ג טו-יט). מקום שנהגו להשפיע משפיע לו כל צורכו עד שלא נתמלאו אחורי המדה ושולי המדה (תוספתא ב"ב ה ג). — והשפיע כסף, טובה, שלוה וכדו', לאדם ועל אדם: אנשי מגדל לא נתגאו אלא מתוך טובה שהשפיע להם וכו' אנשי סדום לא נתגאו אלא מתוך טובה וכו' אמר להם המקום בטובה שהשפעתי לכם אתם משכחין את הרגל מביניכם וכו' (תוספתא סוטה ג י-יב, וכעין זה מכי' בשלח מסכתא דשירה ב). כך אמר משה וכו' בשביל כסף וזהב שהשפעת להם לישראל עד שאמרו די הוא גרם שעשו את העגל (דבי רבי ינאי, ברכ' לב.). נלינה בכפרים וכו' בא ואראך אותם שהשפעת להן טובה והן כפרו בך (עירוב' כא.). כעסת עליהם (על ישראל) אינן יכולין לעמוד, השפעת עליהם טובה אינן יכולין לעמוד, יהי רצון מלפניך שיפסקו הגשמים וכו' (ת"ר, תעני' כג.). (הקב"ה) מדקדק עם הצדיקים וכו' כדי להשפיע להם שלוה ליתן להם שכר טוב לעולם הבא, משפיע שלוה לרשעים וכו' כדי להפרע מהם לעתיד לבא (ר"ע, מד"ר בראש' לג). אמר לו אם כן השפיע לו (לעשו) שלוה בעולם הזה ובל יראה גאות ה' לעתיד לבא (שם שם סז). ומשפיע שלום לרשעים ומשלם להם מיעוט מעשים טובים שעשו בעוה"ז וכו' (שם ויקרא כז). על דברת בני אדם, על מדברות שהרשעים מדברים בהם בעוה"ז וכו' והקב"ה משפיע להם שלום, כל כך למה לברם האלהים לברר להם מדת הדין וכו' (שם קהלת סדר א, אמרתי אני בלבי). — *ובהשאלה, השפיע מוסר, ואמר בן סירא: (תורה) המציפה כפרת תבונה וכירדן בימי קציר, המשפיעה כיאור מוסר וכגיחון בימי בציר (ב"ס גני' כד כו). — ובמשמ' הרחיב והטה לצדדין: הרוצה שלא תשרה חיה רעה בצל קבר נועץ קנה בד' שעות ביום ויראה להיכן צלו נוטה משפיע ועולה משפיע ויורד (עירוב' מג:). 

— ובסהמ"א, בכל המשמעויות האמורות: ואם משפיע אותה (את השפופרת) כלפי מטה וכו' אם מרבה לה שיפוע צופה מדה קטנה (הרכבי, זכרון לראשונים, שיד). אף אלו כפו בטובה למרוד במי שהשפיעם13 טובה ומלטם מן המבול (רש"י, בראש' יא ה). אבל זרעו של אברהם אבינו והם ישראל שהשפיע להם הקב"ה טובת התורה וכו' רחמנים הם על הכל (רמב"ם, עבדים ט ח). רוח שם משתתף וכו' והוא ג"כ השפע השכלי האלהי אשר ישפיע על הנביאים ויתנבא בו (ר"ש א"ת, מו"נ א מ). כי משפע זה הנברא הראשון וכו' השפיע הבורא ית' שכלים נפרדים (ר"י ן' לטיף, צורת העולם י). כי טבע השלמות וכו' שכאשר היה בשעור שיוכל להשפיע ממנו לזולתו תמצא לו תשוקה וכו' (רלב"ג, מלחמ' ה' ב ו). מוסר ה' וכו' אע"פ שהבטחתיך כי בעשיית המצוות ישפיעו עליך טובות מן השמים מ"מ אם יתמהמהו חכה להם וכו' (ר"י בן נחמיאש, פי' משלי ג יא). — °וכמו הקל, כפ"ע: עורף, הוא גֹבה הראש המשפיע לצד הצואר (רש"י, ויקר' ה ח). וראשו (של הֹר ההר) משפיע ונכנס לתוך הים (הוא, במד' לז ז). (העושה סוכתו) כמין צריף, כוך של ציידין וכו' ועשוי ככוורת שמשפעת והולכת שגגו וקירותיו אחד (הוא, סוכ' יט:). — °והשפיע על דבר או על אדם וכדו', העביר מרוחו עליו, גרם לשנוי ברוחו, beeinflussen; influencer; to influence: הכח השכלי ההוא ישפיע על הכח המדמה בעבור הדבק' יחד (ר"י א"ת, רוח חן יב ד). כי ההתחלה הראשונה השפיעה ממציאותה הפשוט בתכלית הפשיטות שכל אחד הוא העלול הראשון וכו' (ר"י אלבו, העקרים ב יא). הנה בהכרח יהיה במציאות דבר מה ישפיע על גשמים מה צורות מתחדשות (אמו"ר לראב"ד א ו, לב). א"כ בעצמותו המופשטת לא ישפיע הגלגל צורה רק בתנועתו (שם). וזה המשפיע ברצון האל ית' כבר ישפיע על גשם צורה ואחר תפסד וכו' וכבר ישפיע על גשם מה צורה וכו' ישמרה מן הכליון לעולם (שם). השכל הפועל הנקרא אישים, והוא אשר ישפיע על הנביאים וכו' (פרקי ההצלחה, פאר הדור, לג). והאמת כי חוש המשוש בהשתמשנו בו כפי כונת התורה ולקיום המין ולשמח נפש אשתו וכו' ולזה ישפיע נפש טהורה בגוף הנוצר (מנחת קנאות, קופמן, 83). 

— °ומשפיע, מאציל מכוחו על זולתו, וביחוד הבורא: נאמר שהעולם נתחדש משפע הבורא ושהוא המשפיע עליו כל מה שיתחדש (ר"ש א"ת, מו"נ ב יב). ומשפיע ומאציל עליהם מהכח והעצמה שנתן לו יוצרו (ר"י הישראלי, יסוד עולם ב ט). זה המניע הוא המשפיע הצורות על החמרים והנפשות על הגשמים, ולא נחקור הֵנה אם זה המשפיע ראשונה ובלי אמצעי הוא האל ית' וכו' (אמו"ר לראב"ד א ז). ולא יהיה הוא המשפיע על גשם מה נפש הנביא והפילוסוף, ועל גשם אחר [נפש] הנמלה או התולעת (שם). — ואמר הפיטן: השפַע מקור מים חיים מזנקים, ומנפת צופים ומדבש מתוקים (ר"א קליר, אתו מצוות וחקים, קרוב' א שבועות). מי ימלל גבורות אל ומי יוכל להודיע פלאותיו וצדקותיו אשר פעל והשפיע (רמב"ע, מתי שכל, דוקס, 63). מציון מכלל יופי חותם הופיע, ממקום טהרה תרָמו וחכמתו השפיע (מאיר בר יצחק אדיר ונאה, יוצ' שבת אחר שבועות). שתרַצה רחש רחומיך, שתשפיע שלום שבטיך (יהי רצון מלפניך, עבודת יו"כ, מחז' איטל' ב קלא:). — ואמר המשורר: אם ישפיע אל טובה לך, הודה לו ועשה בה טובה (ר"ש הנגיד, בן משלי, אברמסון, 16). התדאג, ואשר גזר אלהים להשפיע לך מטוב יבואך (הוא, בן קהלת, אברמסון, 47).

— הִתפ', *הִשְׁתַּפַּע, — התרחב ועדף כלפי מטה: דברי הכל במשתפע (הגג) עשרה טפחים וכו' ר' יוסי בעי אם במשתפע עשרה טפחים וכו' כגג הן (ירוש' עירוב' י ו). — ובסהמ"א, גם במשמ' היה נטוי באלכסון בכל כוון שהוא: כשתכסה המשכן ל' אמה נשארו י' אמות שמשתפעות ויורדות בקרשים אחורי המשכן וכו' נשארו אמות משתפעות ויורדות ע"ג הקרשים בצפון וכו' (ר"ח, שבת צט.). ומיכני זה לשון יון והוא כגון סולם שגלגל סביבותיו כמין כבש ומשתפע ועולה כעיגולא (ערוך ערך מכנה). ונראה לר"י דטורי אמנון משתפע ויורד לצד מזרח ולצד מערב וכו' (תוס' גיט' ח. ד"ה כל ששופע). 

— נִפע', °נִשְׁפַּע, — נבע משפע זולתו, מהשפעתו וכד': אבל שופעת מאתו (יתעלה) מציאות רבות ואין זה כהשפע החום מן האש ולא כחיוב האור מן השמש (ר"ש א"ת, מו"נ א נח). ויהיה ציירו סדר הכל בידיעה פשוטה סבה להשפע הכל ממנו על הדרך שירצו (ר"ח קרשקש, פי' מו"נ ב ד). שהם מושפעים תמיד מהסבה הראשונה שבכל עת ועת נשפעו ממנו (ר"י אברבנאל, שמים חדשים ג, כה:). האלוה ית' והמלאכים הנשפעים ממנו בהדרגה (אמו"ר לראב"ד ב ד ב, ס). וכאשר נשלמו ההתחברֻיות מן האומה והזמן והמקום נשפע השפע על המוכן (שם ב ה א, עד). כי כל השפע הנשפע בעולם מזמן הווית הבריאה תמיד היה נשפע על ידי וזהו משחקת (ר"מ אלשיך, רב פנינים, משלי ח לא). — ובמשמ' נטה באלכסון14: ובשיפולי החלוק הוא רחב והוא נשפע ומתקצר והולך למעלה (ערוך ערך טרז).

— פִע', °שִׁפַּע15, — הרחיב, erweitern; enlargir; to widen: ומשפע את השפורפרת ממקומו ומביט בה עד שצופה את אותו הסימן (הרכבי, זכרון לראשונים, כח). וכן קרשי המקצעות של משכן משפע רחבן לכלות עד כאצבע במקור נדפס 'באמצע' (ערוך ערך טרז). ונעשה מדרון לרשות הרבים וכו' והוצרך לשפע אצל פתחו לר"ה (רש"י, שבת ק.). במדיר את כותלו, עושה ראש כותלו מדרון ומשפעו לצד החלונות (הוא, ב"ב כב:). (בשחיטה העשוי) כקולמוס, באלכסון וכו' והתחיל בקנה למעלה וחתך ושיפע כלפי מטה (הוא, חול' ל:). — וכמו הקל: מן המלוא וכו' וגובה התל באמצע ומשפע והולך לכל רוח הוא קרוי מלוא (הוא, ש"ב ה ט). ולפי שההר הולך ומשפע לצד המזרח קורא לו ומתחת הלשכות האלה (הוא, יחזק' מב ט). והילכתא משיפוי כובע ולמטה כשרה, קודם שיתחיל הכובע לשפע ולעלות כשרה (הוא, חול' יט.).

— הָפע', °הָשְׁפַּע16, — שהשפיעו אותו, שנבע משפע זולתו ומהשפעתו: ובאותו זמן לא יהיה שם לא רעב ולא מלחמה וכו' שהטובה תהיה מושפעת וכל המעדנים מצויין כעפר (רמב"ם, מלכים יב ה). — והשפע אדם או דבר ממנו, קבל משפעו או מהשפעתו: והוא ענין אלהי מושפע ממה שאחר הטבע (ר"י אבן לטיף, צורת העולם י"ג). כי כשהוכן החומר והיה בו זה החום המשוער וכו' יושפע מזה הכח הנבדל זה הכח הנפשיי בזרעים (רלב"ג, מלחמות ה' ה ג א). כן אפשר שתושפע מההשגה החסרה השגה יותר שלמה (הוא, שם ה ג יג). וזה מצד היות הנמצאות מושפעות ממנו (האל) והוא עלה להם ופועל אותם (ר"י אלבו, העקרים ב א). לפי שהעלול הזה וכו' ישכיל את עצמו ואת התחלתו ובמה שישכיל את עצמו וכו' יושפע ממנו נפש הגלגל וגרמו, כי במה שישכיל מעצמו שהוא שכל פשוט וכו' יושפע ממנו נפש הגלגל, ובמה שישכיל שהוא אפשרי המציאות יושפע ממנו גרם הגלגל החלק וכו' וכן מן השכל השני יושפע ממנו שכל שלישי וכו' (הוא, שם ב יא). ואמנם אם יבא ויושפע מהסבה הראשונה וכו' או מנפש העולם זהו דבר שלא בארו ארסטו בפי' (מנחת קנאות, קופמן, 54). — והֻשפע לו, ועליו: והיות להם רצון ובחירה במה שהושפע להם מן ההנהגה, כמו שיש לנו רצון במה שהושפע לנו (ר"ש א"ת, מו"נ ב ז). ושכל מה שזכרנו אִלו יהיה היותר נכבד לא יושפעו עליו הצורות והכחות היותר נכבדות, אבל כל מה שהגיע מזג מה הושפעה עליו צורה נאותה לו (אמו"ר לראב"ד ב, מד). נשפע השפע על המוכן ועל אשר הוא לו בקנין לא כמו שיושפע על המוטבע (שם ב ה א, עד). ועל ידי זה ישפע שפע רב בכל העולמות (יהי רצון, סדר ספירת העמר). ומשם (מזיו כבודך) ישפע שפע החיים לעבדך (יהי רצון, תפלה כשנכנסים לסכה בליל א סכות). — ובינ' משפע, מקבל ההשפעה: ולא היה לה (לשבת) בן זוג וכו' שיהיה מושפע ממנה עד שנשארה היא כנקבה ומושפעת ולא משפעת (ר"י אלבו, העקרים ב יא).