*, פ"ע, — פלט והזיל הרבה, שתת, ausströmen; décharger (beaucoup); to stream forth: בהמה גסה ששפעה חררת דם הרי זו תקבר ונפטרה מן הבכורה (ר"א בן יעקב, בכור' ג א). ואלו הוסתות מפהקת ומעטשת וכו' ושופעת1 וכמין צמרמורת אוחזין אותה (נדה ט ח). מביא כוס מלא יין מביא זית איגורי נותן לתוכו ושופע אם שתה כיוצא בו חייב (תוספתא נזיר ד א). נתן לבניו (של אברהם) באר שהיתה שופעת בכל מחנה ישראל (שם סוטה ד ב). פעמים שהיא בתולה לדמים ואינה בתולה לבתולים וכו' ואפילו שופעת כל שבעה לזכר וכו' (ירוש' נדה א ג). שבשעה שהגלה נבוכדנצר הרשע את ישראל היו בהן בחורים שהיו מגנין את החמה ביופיין והיו כשדיות רואות אותן ושופעות זבות וכו' (ר' יוחנן, סנה' צב:). תנוקת שלא הגיע זמנה לראות אפילו שופעת כל ז' אינו אלא ראייה אחת (ר"ש בן יהוצדק בשם רב חלקיה בר טובים, נדה י:). — ושפע ממנו: אזוב שהטביל עצו עם גבעוליו וכו' והמים שופעין מן העץ לגבעול כשר (תוספתא פרה יב ג). — ובמשמ' התפשט ויצא: רשות הרבים השופע לרשות היחיד הרי זה כרשות היחיד וכו' רשות היחיד השופע לרשות היחיד הרי היא כרשות היחיד (שם שבת י ג). תנור ששפתית שופעות לתוכו וכו' שפתיו שופעות לאחוריו כידון כאחוריים (שם כלים ב"ק ו טו). היו בו שתי שערות בנגע ושופעות חוצה לו טמא, היו חוצה לו ושופעת לתוכו טהור (שם נגע' ב ב). היתה בהרת סמוכה לראש לעין וכו', כגרים על ראש חוטמו שופע אילך ואילך, כגרים על ראש אצבע שופע אילך ואילך טהור (ר' יוסי בר' יהודה, כס ב יב). — ושפעה הקורה, במשמ' היתה רחבה מאחרות, כאלו יוצאת ועדפת עליהן: בנוהג שבעולם אדם יש לו קורה שופעת היכן הוא נותנה, לא כאמצע טרקלין כדי שתסבול קורות שלפניה וקורות שלאחריה (ר' אבא ברבי כהנא, מד"ר בראש' יד). — ושפע האהל וכדו'. היה צר למעלה והלך ורחב כלפי מטה, sich verbreitern; s'elargir; to broaden, widen: אהל שהוא שופע2 ויורד וכלה עד כאצבע, טומאה באהל כלים שתחת השפוע טמאים (אהל' ז ב). איזוהי קרחת מן הקדקוד השופע לאחוריו עד פיקה של צואר, איזו גכחת מן הקדקוד השופע לפניו עד כנגד שער מלמעלן (נגע' י י). כל השופע ויורד מטורוס אמנוס ואילך א"י, מטורוס אמנוס ולהלן חוצה לארץ (תוספתא תרומ' ב יב)3 — ובסהמ"א: ושופעת4 ויורדת למטה בארץ במלוא קומת האדם (ערוך ערך טלת). עטרה, שורת בשר המקפת במקום המילה בגיבה ושופע ויורד עד סופו (רש"י, יבמ' ע.). — °וכפ"י, במשמע' הרחיב: השפורפרת בזמן שאדם מעמיד אותה וכו' צופה הוא מקום רחוק לפי אותו השפוע ששופע אותה (תשו' הגאונ' הרכבי, יד). — ובהשאלה גם לגבי מֻשגים מפשטים: ואח"כ השגנו שזה הנמצא וכו' שופעות מאתו מציאֻיות רבות (ר"ש א"ת, מו"כ א נח). ובאלו הפנים אמר שיגיע האלוה הגלגל וכו' והטוב ממנו שופע תמיד (הוא, שם ב ד). כלם שופעים מהאל יתעלה (הוא, שם). השפע השכלי האלהי אשר ישפע על הנביאים ויתנבאו בו (ר"י חריזי, מו"כ א מ). ואולם הקסם והחלום למה שהיו מהכחות השופעות מהגרמים שמימיים על האופן שזכרנו והיה מה שישפע מהם מהחמשבה והדמיון וכו' (רלב"ג, מלחמ' ה', ב ו). הנבואה וכו' הוא שפע שופע לשכל האדם רוחני מדעי מאתו ית' באמצעי או בזולת אמצעי (ר"ח קרשקש, אור ה' ב, ד א). והנה להיות החום המשוער שופע מן הגלגלים באמצעות כוכביהם וכו' (ר' יהודה מוסקטו, קול יהודה, לכוזרי א א). — ואמר המשורר: ואי שכלי אשר היה תמול שופע (עמנואל, מחב' א, ברודי, יח). — ובינ' פָעוּ', °שָׁפוּעַ, כֹתל שפוע, צר מלמעלה ורחב למטה, עודף ותלוי מעל דבר: אם יש כותל שפוע והמת תחתיו מביא הטמאה לדברים הטהורים שתחתיו (אהרן הקראי, ספר גן עדן, טמאה וטהרה, קכב:). — ואמר הפיטן: בינה שמינית קבועה, חכמה בימין תקועה, לעד בכתר שפועה (ר' סעדיה בן יוסף המאוחר, לב' לעלמה, מטמוני נסתרים א' כח).
— פֻּע', *שֻׁפַּע, בתומ"מ רק בינ' מְשֻׁפָּע5,— מֻרחב ויוצא לכאן ולכאן6 מה היו חירות הללו לא היו משופעות אלא גדודיות ולא היו תרוטות אלא מוקפות וכו' (מכי' בשלח א). אם היה המקום (חצר השֻתפין) משופע אפילו בארבע אמות דחבריה מימחי היא בידיה (ירוש' נדר' ה א). כדאמר רבא בכותל משופע הכא נמי בכותל משופע (שבת ה.). לגבור שהוא רוכב על הסוס וכליו משופעים אילך ואילך, הסוס טפילה לרוכב וכו' (ר' אבא בר יודן, מד"ר בראש' סח). ד"א וסרוחים על ערשותם אלו קטיות (וילונות) משופעות שהיה לכל א' וא' כד"א וסרח העודף (שם ויק א ה)7.— ובסהמ"א, °גם במשמ' נטוי באלכסון8: כי משוין פני קורת בית הבד וכו' ואין מניחין פניה עגולות ומשופעות (ערוך ערך טרף). כשאתה בונה כבש למזבח לא תעשהו מעלות מעלות וכו' אלא חלק יהא ומשופע (רש"י, שמות כ כג). ותאי השער היציע וכו' שהוא מוסב ומשופע (הוא, במד' לד ז). לפי שאדם המשופע בנכסים ותאב לקנות קרקע גדולה קונה אותה כשהוא מוצאה בהרבה יותר מדמיו (הוא, ב"ק נח:). והן מטין עצמן באלכסון והולכין כשהן משופעין לצד היבשה (הוא, ב"מ קז:). כי כבר הכנת וכו' ענין צל הארץ וכי הוא משופע של אופל עגול דומה לאהל (ר"י הישראלי, יסוד עולם ג יז, נה:). אבל חורים שהם עליונים ביותר וכו' או מקום שהוא משופע ביותר שלא יעמוד בו דבר וכו' אינן צריכין בדיקה (משום חמץ) (ר"י אלנקאוה, מנוה"מ ב, 226). האלופים היקרים חכמתם משופעת בוקעת על ראשי עם קודש (פנקס ועד ארבע ארצות, שנת שפח, היילפרין, 56).
— °ומשֻפע בנכסים, במשמ' שהשפיע עליו האל נכסים הרבה9: לפי שאדם המשופע בנכסים ותאב לקנות קרקע גדולה קונה אותה כשהוא מוצאה בהרבה יותר מדמיו (רש"י, ב"ק נח:). ודוחק את חייו כדי להדר המצוה וכו' אם זימן לו הב"ה ממון יתר על צרכו והוא משופע בנכסים וכו' ואם אינו משופע בנכסים חייו קודמים (ר"י אלנקאוה, מנוה"מ ג 416). וזוסמן גנש היה משופע — כמו עשרת אלפים בכל מכל כל (פנקס ועד ארבע ארצות, לאחר שנת של"ו, היילפרין, 458). — ואמר הפייטן: הנך יפה, עוד משובחת כמטה משופעת (ינאי, שיר השירים, קרוב' לפסח, זולאי, רעו).
— הִפע', *הִשְׁפִּיעַ — נתן בשפע, ביד רחבה, reichlich geben; donner avec largesse; to give amply: כל המשפיעין10 במדה גסה רשאין למכור את הדמאי, אלו הן המשפיעין10 במדה גסה כגון הסיטונות ומוכרי התבואה (דמאי ב ד). דברים ששדרכן לימדד בדקה ומדדן בגסה משפיעה11 ומוכרן וכו' הלוקח מן התגר ואמר זה מתוקן וזה אינו מתוקן אף על המתוקן אינו נאמן וכו' חבר שהיה מוכר ומשפיע ומתוקן12 (תוספתא שבדפוסים דמאי ג טו-יט). מקום שנהגו להשפיע משפיע לו כל צורכו עד שלא נתמלאו אחורי המדה ושולי המדה (תוספתא ב"ב ה ג). — והשפיע כסף, טובה, שלוה וכדו', לאדם על אדם: אנשי מגדל לא נתגאו אלא מתוך טובה שהשפיע להם וכו' אנשי סדום לא נתגאו אלא מתוך טובה וכו' אמר להם המקום בטובה שהשפעתי לכם אתם משכחין את הרגל מביניכם וכו' (תוספתא סוטה ג י-יב, וכעין זה מכי' בשלח מסכתא דשירה ב). כך אמר משה וכו' בשביל כסף וזהב שהשפעת להם לישראל עד שאמרו די הוא גרם שעשו את העגל (דב' רבי חנאי, ברכ' לב.). נלינה בכפרים וכו' בא ואראך אותם שהשפעת להן טובה והן כפרו בך (עירוב' כא.). כעסת עליהם (על ישראל) אינן יכולין לעמוד, השפעת עליהם טובה אינן יכולין לעמוד, יהי רצון מלפניך שיפסקו הגשמים וכו' (ת"ר, תעני' כג.). (הקב"ה מדקדק עם הצדיקים וכו' כדי להשפיע להם שלוה ליתן להם שכר טוב לעולם הבא, משפיע שלוה לרשעים וכו' כדי להפרע מהם לעתיד לבוא (ר"ע, מד"ר בראש' לג). אמר לו אם כן השפיע לו (לעשו) שלוה בעולם הזה ובל יראה גאות ה' לעתיד לבא (שם שם סז). ומשפיע שלום לרשעים ומשלם להם מיעוט מעשים טובים שעשו בעוה"ז וכו' (שם ויקרא כז). על דברת בני אדם, על מדברות שהרשעים מדברים בהם בעוה"ז וכו' והקב"ה משפיע להם שלום, כל כך למה לברם האלהים לברר להם מדת הדין וכו' (שם קהלת סדר א, אמרתי אני בלבי). —
1 [ונאמר בגמרא (סג. וכו'): ושיפעת, שופעת הא שפעה ואזלא, אמא עילא בריה דרב עלאי בשופעת דם טמא מתוך דם טהור.]
2 [אין אפוא שופע, שפוע וכד' בשמוש זה לשון נטיה האלכסון, אלא כינתו במקורות רק לדבר הצר בקצה אחד והולך ושופע, עובר ומתרחב לצדדין.]
3 [בירוש' הוריות א ב נאמר על זה שעבר עברה אחרי שהורו חכים וחזרו והורו בשנוי: רבי מאיר אומר נותנין לו שהות עד שישמע (על שנויי ההוראה, רבי שמעון אומר עד שישפע. ובנסחת הירוש' שבבבלי במק' פעל זה (כנראה אך כפרוש): עד שישמע ממש, ונראה שט"ם לפנינו, וצ"ע.]
4 [הטלית, [[בעיה: שעלאה ]]כאהל.]
5 [במלונים מובא כעדות לבנין זה גם המאמר במד"ר בראש' סט: ויצק שמן על ראשה, שופע לו מן השמים כמלא פי הפך, ע"כ, ולפי הערת אלבק (שם, עמ' 797) אין זו אלא הוספה זרה, וגם שם הכונה: הקב"ה שופע לו שמן מן השמים, בבנין קל ולא פֻע.]
6 [אין מְשֻׁפָּע בתו"מ, מלֻכסן, נטוי באלכסון סתם, כשמוש הנפוץ בסהמ"א ובלשוננו היום, אלא כיוצא מהוראת השרש בכללו מָרחב _בפרט למטה), יוצא ושופע ומתרחב לצדדים.]
7 [במד"ר ויקרא ט כתוב: מעשה בר' ינאי שהיה מהלך בדרך וראה אדם אחד (נ"א: פגע באדם. פגע בו אדם) שהיה משופע ביותר א"ל משגה רבי [[בעיה: מתקבלה גבן]] וכו' בדקו במקרא ולא מצאו במשנה ולא מצאו וכו' ע"כ. אמנם הגרסה משופע באה כך בכל הדפוסים ובכתבי היד. בעל מ"כ מפרש משופע: מצוין ונאה בבגדיו כתלמיד חכם, ועץ יוסף: שהיה משופע בבגדים נאים ואלו ביד יוסף מובאת דעת המעריך: שהיה שפל וענו, ולכן חשב שהוא חכם. ואולם מצד הענין והלשון אין שני הפרושים האלה יחד מניחים את הדעת, כי אין בענין רמז לבגדים נאים ואין עושר או ענותנות לעצמם מעוררים את הרושם שאדם הוא תלמיד חכם. ואולם מה שאפשר היה לראות מיד, הוא יפיו של אדם והדרת פניו ובריאות מראהו בלבד, וכן בא בתו"מ הצרוף יפיפין ביותר (נדר' כ:). והנה הוער בערך א. שָׁפָה, פֻע', כי בא בכמה מקומות בתו"מ משופה במק' משופע, כנראה משום טשטוש המבטא, ואלו כאן כנראה הנכון: אדם משופה ביותר, במשמ' מנוקה ובריא, בקרוב לנאמר על עגלון מלך מואב שהיה איש בריא מאד (שופט' ג יז). וכן נאמר במשנה (סנה' יז א): לפיכך אמרו חכמים שאפילו הבריא ביותר מכין אותו שלשים ותשע. רק על מעשה זה בר' ינאי מיוסד המאמר שבמדרש תהלים (בובר יא): ולב כסילים לא כן, אלו המשופעים ביותר ואין להם לחלוחית של תורה, ע"ב, ונראה הדבר כאלו הבין בעל המאמר משופעים כלשון שופעי נוזלים אבל נוזלי תורה אין בהם. ומובם שאין מקום לתקונו של בובר: הפושעים.]
8 [ראה הערה לתו"מ.]
9 [כנראה ע"פ הבנה כזו במאמר שבמד"ר ויקרא ט המובא לעיל.]
10 [אמנם במשנה שבירושלמי ובגמרא שם, בכמה דפוסים הגרסה: המשופעין, המישפעין, אבל כמדב"ם: המשפיעין כבמשניות, וכן [[בעיה: גכון]].]
11 [ז"א משפיע את המדה, נותן בשפע]
12 [כך נכון בדפוסים ולא כנסחאות שאצל צוק"מ. ועי' גם ליברמן תוספת ראשונים למקום.]