שֹׁפַע

°, ש"ז, — כמושֶׁפַע, וביחוד כתה"פ עם ב' בכל"ם, בשֹׁפַע1: ג' מדות אלו הנזכרים ימצאו במדותיו יתברך וכו' עין טובה היא הנתונה בוותרנות ובשופע (אליהו די וידאש, ראשית חכמה, שער ענוה, קעז:). וידעתי שכל אחד היה פורע לאושפיזא בשופע על דמי סעודתו (חיד"א, מעגל טוב השלם 105). והלכנו לסעוד אצל ר' יצחק סרוקו בנו, ובאמת הפליא לעשות משתה מתוקן בשופע ונקיות (הוא, שם, 154).



1 [בתו"מ נמצא בְּשֹׁפַע רק בנסחאות שבמקצת דפוסים במד"ר ויקרא ד: ג' נוטלין בשופע ונותנין בשופע הארץ הים והמלכות וכו', אך במהד' מרגליות, עמ' פגבשפע, וכן גם במאמר הדומה בספרי דבר' שנד, עי' שֶׁפַע. אך נראה שעל יסוד הקריאה בשופע במד"ר, נכנסה בכ"ז צורה זו לסהמ"א.]

חיפוש במילון:
ערכים קשורים