1 [במקרא ובתו"מ בא השרש בעקרו במשמ' רחב ורבוי, כי כן בא, מלבד שָׁפַע, בפרט בס' איוב שִׁפְעַת מים (איוב כב יא; שם לח לד) באותו שמוש כמו רחב מים (שם לז י: ורחב מים במוצק) ובקצור רחב בלבד (שם לו טז במקור נדפס  'לו י': רחב לא מוצק תחתיה) ככנוי למים העליונים שמאחרי הרקיע המוצק העלולים להציף את העולם במבול. באותה משמ' בא אולי גם בארמ' במלי אחיקר שבתעודות יֵב, שו' 77: ונכסן שפ[יען] (אך אולי שפיקין) במשמ' ונכסים הרבה. גם בסור' בא שפע בלשון רחב העובר על גדותיו. ועי' בהערות לכל מלה משרש זה. מן הערב' חֻשוה בארט WU 51 שׂבעׂ  سبغ, זרם בשפע.]

2 [שם הפעולה מן התפ'השתפע, נוהג בספרות ובדבור.]

3 [כשע"פ בא במקרא שִׁפְעִי (דהי"א ד לז) במקור נדפס 'דהי"ב ט יז'.]