קל לא נמצא במקורות.

— פִע', °שִׁפֵּץ, ,תקן וחזק, reparien; réparer; to repair: מקים להם (לישראל) מושיעים לגדור פרצותיהם ולשפץ סדקיהם (תשו' הגאו', מן,  176, 1918 JQR). אמר אביי שיפוצא מאי תיקו, פי' עדיין לא נפל וכו' והוא אומר אשפצנו, ועלתה בחיקו ולא תשפץ (ערוך ערך שפץ). אין חרב (הבית) לפי שהדר בתוכה טם ומשפיץ1 סדקיה תמיד (רש"י, ב"ק לז.). הכי גרסי' שיפצא מאי, ושם דבר הוא כלומר מהו שתשפץ (תוס', ד"ה הכי גרסי', כתוב' קג.). פי' שרוצה לשפץ ולהחזיק הבית וכו' הלכך אינה רשאי לשפץ (תוס' רי"ד, שם).

— פֻּע', °שֻׁפַּץ — ששפצו אותו, נוהג בספרות ובדבור.

— הִתפ, °נִשְׁתַּפֵּץ, — תֻקן ושפּר, נוהג בספרות ובדבור2.