א. שֶׁפֶר

ש"ז, שְׁפָר1, — קרן של איל Widderhorn; corne de bélier; ram's horn: מאשר שמנה לחמו והוא יתן מעדני מלך, נפתלי אילה שלחה הנתן אמרי שֶׁפֶר (בראש' מט כ-כא)2. — ובסהמ"א, במשמ' נוי, יפי3: Schönheit; beauté; beauty: לקח משפר שמנונית4 שבו (והזהיר, ויקרא ט). גם בתוכם רבינו ילדינו, לשונותם למדנו ותלט עלגתם על שפר אמרינו (רסע"ג, ההקד' העבר' לס' הגלוי, הרכבי' נד). נודע שמו בשערים בחסד ובאמרי שפרים (קובץ אגרות בוקסטורף, 20). — ואמר הפיטן: שבט המרובה, שפר נחלתו תרבה (ינאי, מחלוקת, קרוב' במד', זולאי, רכו). זכר לין כפרים ואמרי שפרים למשלמי פרים בשפה יזכור (ר"א קליר, זכר תחלת, זכרונות, מוסף א ר"ה). שפר אמריו במדיו, שנוניו מנת צדיו (רסע"ג, אלהים אצל, אזהרות, סדור רסע"ג, קצ). שלחיך פרדס שפר5 נאים והדורים (שלמה הבבלי, אור ישע, יוצר א פסח). ואני ידעתי דרכך בשפר, רוץ וקח איל תחת עופר (הוא, אז בהר המור, סליח' ער"ה). אבל האל במעשהו שפרים (רב צהלל גאון, לצור יעקב, דוידסון, HUCA 1926, 234). תרוַד עפר תקון כפר תרם ושפר תאמו בשפר (אילת השחר, יוצ' שבת ר"ח). תמור שִׁפֵּר תנוי שפר תת כפר תאב עפר (אל נשא, יוצ' שבת בראש'). ביקרת נפך להזכיר יהודה, בשפר ספיר לדם מפליא, בשזף יהלם להזכיר נפתלי (רשב"ג, ובכן מה נהדר, ביאליק-רבניצקי ב 215). האל קבל אמרי שפר, זרה זדון אשכול הכפר (רמב"ע, אמללנו בנפש, דוקס, 67). הנותן אמרי שפר הוא עזרא הסופר (אזכרה מצוק, סליח' י טבת). אשריך עקיבא חלקך בטוב ובשפר (אודך יי' כי אנפת, סליח' שחר' צו"כ, מחז' איטל' ב, קו.). — ואמר המשורר: שלשה תעשה תחשוב בשפר, קנות שדה קנות רַע וספר  (רה"ג, שירי מוסר השכל 73). השבתי ספר על פתר מפר לכל אמרי שפר במלים נחברים (דונש, דעה לבי, תשוב' על מנחם, 2). ה' לא רצם לנחלה בשפרים (ר"ת, אני אדרש, תשובות דונש על מנחם, 42). מטע אהבים ועפר בו נקבצו חן ושפר (ראב"ע, איך ישליו, כהנא א, 51). אכתב על ספר דבר שפר אשר הוא לי שעשועים (הוא, אשור בקולי, שם 152). עלה המנגן אלי ראש הר שפר (יל"ג, אהבת דוד ומיכל ג, 33).



1 [המסרת הפרשנית ואף התרגומים הקדומים הבינו שֶׁפֶר בכתוב, ע"פ הארמ', כלשון נוי ויפי, הואיל והבינו רבם ככלם אמרי כלשון מאמר ודבור; ואמנם השבעים (המתרגמים גם הם שפר: ϰάλλος, יפי) מתרגמים אמרי ἐν τὦ γενήματι ז"א בתולדותיו, בוולדות, ואולי נתערבב כאן תרגום נוסף של בן פֹרת, שאחריו.
ואולם כמבֹאר בדברי העורך, הלשון והספר ב', עמ' 210 וכו' יש לראות את ברכת יעקב לנפתלי כהמשך לברכתו לאשר, כלו' כשם שיתן אשר מעדני מלך, כך תהיה אילה (או יהיה איל) שלוח למלך למאכל מאת נפתלי והוא נתן לו אִמְרֵי (מן אִמֵּר, בהרפית הדגש בשוא) שפר, ז"א כבשים בעלי קרן שופר, ועי' בנאמר בהערה לשרש א. שפר.  במשמ' זו של איל מקרין יש אולי להבין גם את שם ההר, הר שפר (במד' לג כג וכו'). שאחרים מזהים אותו ב"ספר" (בראש' י ל). ובסהמ"א הרבו להשתמש בצרוף (נתן) אמרי שפר, במשמ' דברים יפים.]

2 [בתו"מ אין המלה שֶׁפֶר באה. בבבלי ב"מ יד. (ומי אמר שמואל הכי והאמר שמואל שבח שפר ושעבוד צריך לימלך) יש לראות שפר כמונח ארמי שְׁפַר. במד"ר במד' יד ב נאמר על נפתלי: ולכך בירכו אביו באילה שלוחה שהיה רץ במשלחתו כאיל, ולכך בירכו באמרי שפר על שהיו אמריו שפרי' ע"כ, בודאי אין כונת הדורש לנמק שוב את הברכה באמרי שפר, בהיותן אמרי שפרים, שהיא אך חזרה על לשון הברכה; אלא אין כאן אלא רמז לאחת הדרשות שבמד"ר בראש' ובהקבלותיהן, כגון שנתנו אמריו בשופר, וענין כזה קושר ברכה זו לענין ריצת נפתלי במשלחת כדי להכריז אמרים בשופר.]

3 [ע"פ הבנה זו בכתוב.]

4 [בתלמוד (חולין ל:) בארמ': שקל משופרי שופרי.]

5 [במחזורי אשכנ' מנקד שְׁפַר, במחז' איטל' א, קיב:) שֶׁפֶר.]

 

חיפוש במילון:
ערכים קשורים