ב. שֶׁפֶר

°, שְׁפַר, ש"ז, מ"ר שְׁפָרִים, שְׁמֵי שְׁפָרִים, — כנוי לשמים1, Himmel; ciel; heaven: עתה תראה (הלבנה) משמי שפרים ועתים נכסתה (שאלות עתיקות בתנ"ך, נד, רוזנטל, 18). — ואמר הפיטן: אשר אימתך במסלולי זבול בימרומי שפר2 (ינאי, אשר אימתך,  קרוב' ימים נוראים, זולאי, שלב)



1 [ע"פ הבנה זו של שִׁפְרָה, עי' שם.]

2 [זולאי מנקד שֶׁפָר, אבל במחזורים שְׁפַר. שמוש המלה לקוח מלשון הכתוב: ברוחו שמים שִׁפְרָה, ועי' בערך זה.]

חיפוש במילון:
ערכים קשורים