פ"ע, שָׁפְרָה, — היה נאה וטוב,  schön, gut sein; être joli, bon; to be nice, good:  חבלים נפלו לי בנעמים אף נחלת שָׁפְרָה עלי (תהל' יו ו). — ובמדר': שִפרה, ששפרו מעשה לפני האלהים1 (מד"ר שמות א). — ובסהמ"א: ובתוכי כל תענוג ינעם וישפר וסביבותי אמנה ופרפר (ר"י חריזי, תחכ' מט, 374). ולשון לו ישפר בחכמה אין מספר (ר"ז אלצ'אהרי, ספר המוסר ב). אהה לבתי התכונות, במעבה האדמה שוכנות, והלשון אשר לכל מליצה ישפר ילחך העפר (שם מה, מטמוני נסתרים כד). — ואמר המשורר: בראות אנשים מנתם שמו אשישה ואשפר לבי אפתה בפתות לחם ואיטב ואשפר (רמב"ע, הענק ט, ברודי, שפז). נפשם באנשי מספר לא יחיו והון ישפר מערמות העפר (הוא, אם חסדך שכחנו, דוקס, 78). הגות שפתי ישפר המון חטאתי יכופר (ר"י, הלוי, אלהי מעשיו, דיואן ג, 238). לצנף רצויו צניף צדק ומעמדם ישפר (הוא, אתה כוננת, שם שם, 242). יי' שוכן גוש עפר יקימנו ונחלתו תשפר (ראב"ע, אצילים אנשי תושיות, איגר, 243). שירי לך יערב ישפר כמו שור פר (ר"י נג'ארה, יגדל בפי, עולת חדש, יד). — ואמר המתרגם: שלש הנה תתאו נפשי ובעיני אלהים ואדם תשפרנה2 (ב"ז, ב"ס כה א). — ובינ' פָעוּ', °שָׁפוּר, יפה, הדור, ואמר הפיטן: מחפירים שוּר שפורים3, הסתכל בך כופרים (שלמה הבבלי, שחורה ונאוה, זולת א פסח). יהיו שפורים אמרותיכם (יום קדוש, פיוט לר"ה, אילת השחר, קלו:). — °שְׁפוּרִים, במשמ' שמים4, ואמר הפיטן: הסתכלו בני בקריעת שפורים5 וראו שאין כמוני בקדישין ועירין (יהודה בר מנחם, אנכי אדיר, אופן לשבועות, שירת איטליה, שירמן, עו).

— פִע', *שִׁפֵּר, — קשט, יִפָּה1: שפרה, שמשפרת את הוולד (ספרי במד' עח, וכעין זה מד"ר שמות א). והקב"ה שולח משמי מרום מי שמנקה ומשפיר6 אותן כחיה זו שמשפרת את הולד (סוט' יא.)7. הנותן אמרי שפר, שארצו מתברכת שנא' נפתלי שבע רצון והם מבכרין מפירותיהם8 למלכים ומשפרין דבריהם (מד"ר בראש' צט). שהיתה (שפרה) משפרת את התינוק כשהוא יוצא מלא דם (שם שמות א). שהיתה משפרת על דברי בתה ומפייסת עליה (שם שם). בחדש זה תחדשו מעשיכם בשופר, בחדש הזה שפרו מעשיכם, אמר להן הקב"ה לישראל אם שפרתם מעשיכם הריני נעשה לכם כשופר הזה (שם ויקר' כט). אם שפרתם מעשיכם לפני אף אני עומד מכסא דין (פסיק' ר"כ, בחדש השביעי, בובר,  קנד.). — ובסהמ"א: פיו צדקותיו יספר ולשונו חסדיו ישפר (ד"ה של יהודי מצרים וא"י ב, מן, 134). — ואמר הפיטן: ויתחזק בשקט בשלום לשפר שתוליו (ינאי, ויתחזק, קרוב' בראשית, זולאי, עב). לאותות ולמועדים חבלו שפרת (ר"א קליר, רבות עשית, קרוב' החדש). שוה ארקו, שפר מתקו, שב בהנתקו, בשומו לים חקו (שמעון בר יצחק, אדון אמנני, יוצר א שבוע'). שפרו מעשיכם וברית לא תופר, נאקתכם יאזין שחקים שפר9, ותיטב לה' משור פר (הוא, שמו מפארים, קרוב' ב ר"ה). תרוַד עפר תקון כֹפר תרם ושפר תאמו בשפר (אילת השחר, יוצר שבת ר"ח). תמור שפר תנוי שפר תת כֹפר תאב עפר (אל נשא, יוצר שבת בראשית).

— נִפע', °נִשְׁפַּר, — היה יפה, נעשה נאה, ואמר הפיטן: כל מושבי הארץ פירשתי בגאלת מכר נשפר10 (רסע"ג, את יי', תרי"ג מצוות, סדור רסע"ג, קפא). גוללו יריעות ומסכים אשר בסתרם נשפרתי (הוא, אמרתי נגזרתי, סליח' יוה"כ, שם ש). מבטאו אליך ישפר, רם אשכול הכופר (מאיר בר' יצחק, תמור עבודת, סליח' מחנה יוה"כ).

— פֻע', °שֻׁפָּר, — ששפרו אותו: נפתלי אילה שלוחה, קלים כאילות בהשתלחם מן המלחמה לבשר בשורות טובות ומשופרות של נצחון (חזקוני, בראש' מט כא). מישור ארצו יהא נטוע מענפים הנותנים פירות יפות ומשופרות (שם שם). ואמר הפיטן11: ...משור פר, בחן וחסד משופר (ינאי, קרוב' בראשית, זולאי, נה). ייטב משור פר ומאיל המשפר יום המספר לקול חדוש שופר (ר"א קליר, אשא דעי, שופרות מוסף א ר"ה). יהי חבלו במנעמי וחלקה לו משופרה (שו"ת הגאונים מן הגני', גינצבורג, 278). ברוחך שופר, חזקים בתבונה (משולם בר קלונימוס, אשוחח נפלאותיך עבודת יוה"כ, Elbogen, Stud., 126).

— הִפע', °הִשְׁפִּיר, — בקרוב לפִע', בשמושים שונים ע"פ מליצת הכתובים: ...ושח למשביר ומסביר ומשפיר12 (ינאי, קרוב' בראשית, זולאי, סה). ומליץ צחות בעדינו טוב יַשְׁפֵּר וגליותנו יקבץ בשופר (הוא, אימת בקר, שבעתא לליל ר"ה, שם, שכא). מים לתת טעם באדמת משפיר אמרי נעם (ר"א קליר, יפתח ארץ גשם). והנשיא בשעיר יתכפר, עם הארץ בשה וגוזלים ובעשירית האיפה להשפר (רסע"ג, את ה' אלהיך, תרי"ג מצוות סדור רסע"ג, קסב). נביאיך נטשת וכל אומר משפיר (הוא, תקרא שפתי, סליח' תשעה באב שם, שכד). יצמיח לו ישועה ואורה וחבלו ונחלתו ישפירה (מכתב ראש הגולה, הקדם, שנה ד', גל' א-ב, 5). בוטחיך אל תחפירם תורת חסד תשפירם (שלמה הבבלי, אמרה לאל, מבחר השירה העברית מאיטליה, שירמן, כד). גורלי השפיר והנוה (משלם בר קלונימוס, אפיק רנן, יוצר ב פסח). אל חנן נחלתו בנועם להשפר (שמעון בר יצחק, אל חנן, יוצר ב ר"ה). ומפני זה תמיד אנו שואלים מלפני אלהינו להשפיר נחלתנו (ד"ה של יהודה מצרים וא"י ב, יעקב מן, 344).

— הָפע', °הָשְׁפַּר, הֻשְׁפַּר, — כמו פֻע', ואמר הפיטן: לקול חדוש שופר יוקש יופר וסוטן יוחפר, יושר לב יושפר בקול שפור שופר (ר"א קליר, אשא דעי, שופרות, מוסף א ר"ה). לאגוד גדוד ישפר להעצים גדודיו בלי מספר (הוא, אלים ביום מחסן, טל). קרינת עור הושפר, קושט אומר כשיפר (יהודה בר מנחם, אור ישראל, יוצר א שבועות, מחז' איטל' א, קמח.).

— הִתפ', °הִשְׁתַּפֵּר, — הוטב, השביח, נוהג בספרות ובדבור.