שְׁפָר

° 1, ש"ז, — בֹּקֶר, ואמר המשורר: יקום באשמורת השפר ויעזוב אמרי השפר, מהגזל ימלא שופר ויריע בקולו כשופר (עזרא הבבלי, תוכח' מוסר ט, נג:).



1 [ע"פ הארמ' שְׁפַרְפָּרָא (דנ' ו כ), בֹקר, שהיא כהערת המסרת למדנחאי תרין מלין: שפר פרא.]

חיפוש במילון: