1, ש"נ, — כמו שפיר, שק, כיס, Sack; sac; bag: ברוחו שמים שִׁפְרָה חללה ידו נחש ברח (איוב כו יג).— ובסהמ"א, במליצת הכתוב: אמיץ גזר ומקים שפרה ברוחו שחקים (ר'"י הלוי, אמיץ גזר, זמורה ג, 436). ראו משרתיו כחו והגיד לאדם מה שחו, שמים שפרה ברוחו ושאר רוח לו (ראב"ע, מי כמוך, שעה"ש, 150).— ושִׁפְרָה,  ככנוי לשמים, וגם בצרוף שְׁמֵי שִׁפְרָה: אתחיל לכתוב גבורה שלאותיות התורה, אשר עינים מאירה, הברורות כאור המנורה, המשמחות נפש מרה, הנתונות משמי שפרה מפי הגבורה (דקדוקי הטעמים, בער-שטראק, 3). — ואמר הפיטן: אקדמה בתודה וזמרה לשוכן בשמי שפרה (מחז' ויטרי, תעט). עננו והחינו בטללי שפרה (קרב אורך, סדר תענית צבור, מחז' איט' ב, ר.). דגול בסתרה יושב בשפרה הגבור והנורא (אנוסה לעזרה, סליח' יו"כ תימנ'). געיתי שעה משמי שפרה (ליאונטי בר משה מרומא, אליך ה', מבחר השירה העברית באיטליה, שירמן, פ).