° 1, ש"ז, בֹקר, שחר, Morgen; matin; morning: ואמר הפיטן: נוגה הקרנת פניו כשפרפר צורב2 (רסע"ג, ארבעים יום, סליח' יוה"כ, סדור רסע"ג, שטו). ליוצר מאורי עליה ומבריק נגה שפרפר (רשב"ג, לאדיר נורא תהלות, ביאליק־רבניצקי ב, 162). תחנתי ושועי לפניך תשפר, בהתעטף נגדך המזהיר שפרפר (סליח', סדר רב עמרם גאון ב)3.
1 [ע"פ הארמ' שפרפרא.]
2 [כך הנסחה הנכונה, ולא עורב או צובר.]
3 [במד"ר ויקרא יב, לפי גרסת כתבי היד והערוך (עי' במה' מ. מרגלית עמ' רמג) נאמר, בארמית: יתהלך במישרים, סוף שאשתו (של השכור) שפרפרא אומרת לו, כשושנה אדומה ראיתי ואינו פורש וכו' סוף שהוא עביד ביתיה שפרפר ע"כ, ואמרו המפרשים מה שאמרו, ואין דבריהם מסתברים. אך ברור לפי הענין שכאן מלת גנאי, וכנראה מלה זרה לא עברית, והואיל והנולד מן הנדה נחשב כממזר, שהוא ברומ' spurius, יש להכיר כאן מלה כגון spuripar או spuriper במשמ' מוליד ממזרים (כדגמת puerpera היולדת ילדים, primiper מוליד בכור וכד'). האשה קוראת לבעלה מוליד ממזרים, והוא גורם שכל ביתו יולידו ממזרים.
ולא נאמרו הדברים על המלה מישרים דווקא אלא על השותה יין ושכר, ובודאי אין מקום לבאר שפרפר כלשון מישור.]