שִׁפְרֵר

°, פ"י, — שׁפֵּר ותקן1, ואמר הפיטן: רבע מספרות מחנני לכפרות רגש שופרות לשפררם יזכר (ר"א קליר, זכר תחלת, מוס' א ר"ה).  שיפרר בדוכן ברכה, שאת ידיו למבורכה (שיפרר, עבודת יוה"כ, Elbog. Stud. 15). שפטים גדולים עשית בצוען, שיפררת אהל בל יצען (ר"י טוב עלם, ממסגר אסיר, קרוב' שבת הגדול). 



1 [עפ"י ההבנה של שפרור, שפריר כלשון יפי.]

חיפוש במילון: