1, פ"י, — שפשף דבר בדבר, חכך ומרק2,  abreiben, polieren; nettoyer, polir; to scourä polish: לא יטבול את הקומקום בפחמין אלא אם כן שפשף (מקו' ט ב). נטל ידו אחת ושפשפה בחבירתה טמאה (ידים ב ג). נפל (שמן) על בשרו משפשף ואינו חושש (תוספת' דמאי א יח). הנוטל ידיו צריך לשפשף את ידיו, שפשפה בחברתה טמאה (שם ידים א ג). וישמן ישורון ויבעט, משל לאדם אחד שהיה לו עגל והיה משפשפו ומגרדו ומאכילו וכו' (ספרי דבר' שיח). נכנסתי אחרי רבי יהושע וכו' ראיתיו יושב (בבית הכבוד) וצידו כלפי מערב ולא פירע עד שישב ולא ישב עד ששיפשף (ר' עקיבה, ירוש' ברכ' ט ח). הרי שהיה שם כתוב על בשרו הרי זה לא ירחוץ וכו' רבי יוסי אומר לעולם יורד וטובל כדרכו ובלבד שלא ישפשף (שבת קכ:). זה הכלל היה במקדש וכו' וכל המטיל מים טעון קדוש ידים ורגלים וכו' א"ר אבא זאת אומרת מצוה לשפשף (יומא כט:). הרואה קרי ביוה"כ יורד וטובל ובערב ישפשף וכו' (שם פח.). משל לטבח שבא לשחוט פרתו של מלך וכו' כיון שהרגיש שהמלך רואה התחיל משליך את הסכין ומשפשף בה3 וממלא את האבוס לפניה (מד"ר במד' כ). — ובסהמ"א: דשף צלמי, כגון שהיו לו צורות מצויירות בכותל נתחככה בהן ושפשפה אותם וכו' (ר"א, ב"ק כג:). חפין, משפשפין את הכלים בשבת לצחצחן (רש"י, שבת נ.). המסוללות, דרך תשמיש זכר ונקבה משפשפות נקבתן זו לזו (הוא, יבמות עו.). ואין סכין (שמן) תרומה בידים מסואבות, נפל על בשרו משפשפו בידים מסואבות (רמב"ם, תרומ' יא ז). כיצד הכניס קישואין ודילועין לבית קודם שישפשף משיתיחל לשפשף אחת נקלעו הכל למעשר (הוא, הל' מעשר ג ד). הקישואין והדילועין והאבטיחין משישפשף בידו ויסיר הציהוב שעליהן (הוא, שם שם ח). קשים של שבלים וכו' מותר להתירן כדי שתאכל מהן הבהמה אבל אסור לשפשף בהם בידים כדרך שעושים באוכלי בהמה (ר"י קארו, או"ח הל' שבת, שכד). — וכפ"ע במשמ' זחל (כשפיפון),  kriechen; ramper; to creep: זחילה לשון מרוצת  המים על העפר וכן כל מרוצת דבר המשפשף על העפר והולך (רש"י, דבר' לב כד).

— פֻע', שֻׁפְשַׁף, — ששפשפו אותו: חף, טהור ומשופשף, כמו נזיר לא יחוף ראשו וכו' (רש"י איוב לג ט).

—  הִתפ', °הִשְׁתַּפְשֵׁף, — התחכך, נוהג בדבור ובספרות.