1 [כאמור להערה לערך שסף, נראה כי שצף ושסף בעקר שרש אחד הם, אלא שנכתב  בישע' נד ה שצף בדמוי אל קצף שאחריו. ואלו מפרשים אחרים ראו עקר בלשון שטף קצף או שבארו שצף בקרוב לענין כלשון מעט, רגע או חרון אף (גדול) (כשבעים ϑυμῷ), ולפי זה שמוש המלה בסהמ"א. וידועים דברי דונש נגד מנחם, ותשובת ר"ת נגד דונש (תשובות דונש, 20) בענין זה, אך אין בהם כל עדות של ממש לפרוש זה או זה, ואלו פ. פרלס , Neue Analekten 45 משוה באשור' שִפְצֻ במשמ' תֹקף, וצ"ע.]