שִׁקּוּק

°, ש"ז, — קול שאגת הדֹב1: כאשר יפול לשון נהם לארי ושקוק2 לדוב וגעה לשוורים וצפצוף לעופות (רש"י, תהל' מב ב).


1 [ע"פ הבנה זו בכתוב: ארי נוהם ודב שוקק (משלי כח יה).]

חיפוש במילון:
ערכים קשורים