א. שִׁקּוּר
*, ש"ז, — שה"פ מן שִׁקֵּר, מעשה המשקר: למעול מעל, אין מעילה בכל מקום אלא שיקור וכו' ואומר ומעלה בו מעל (במד' ה יב). הא אין מעילה אלא שיקור ((ספרי נשא ב), וכעין זה (מד"ר במד' ח ה)1. — ובסהמ"א: נמצא שלא כפר ממון בשיקור שבועתו ושבועת ביטוי קאי בחטאת (רש"י, ב"מ לו.). — ואמר הפיטן: מחץ מכתי רפא וחליי מבקור, יאמן דברך המוכחן בלא שקור (רסע"ג, אחת הסעתה גפן, סדור רסע"ג, נספחות, תי"ז).
1 [אמנם במאמר דומה לזה נאמר בספרא ויקר' חובה, פרשה יא ובבלי (מעילה יח:): אין מעילה (נ"א מעל) אלא שנוי (נ"א שינוי) וכו' ע"כ, ואין לראות את שני המאמרים כסותרים זה את זה. אלא שקשה לבאר שנוי זה כדברי המפרשים, כגון רש"י: ששינו עצמם מן המקום לעבודת כוכבים ע"כ, תוספ': שינוי, פירוש מקדש לחול וכו', ואולי הכונה ללשון שִׂנּוּי ואיבה, ועי' שִׂנּוּי.]