שְקוּקָה
*, ש"נ, — כנוי לשוני לשבועה: שבותה שקוקה נדר במותה, הרי אלו כנויין לשבועה (נדר' א ב). — ובסהמ"א: כגון שהיו אנשי אותו מקום עלגים והיו קוראים לשבועה שבותה או שקוקה (רמב"ם הל' שבועות ב ה).
אולי הבחנת שדפי היוצר ותצוגת היצירות השתנתה. האתר נמצא בעיצומה של הסבה לתצוגה חדשה. בתום התהליך נספק הנחיות והסברים. אנו מתנצלים על חוסר האחידות ועל אי הנוחות הזמניים.
*, ש"נ, — כנוי לשוני לשבועה: שבותה שקוקה נדר במותה, הרי אלו כנויין לשבועה (נדר' א ב). — ובסהמ"א: כגון שהיו אנשי אותו מקום עלגים והיו קוראים לשבועה שבותה או שקוקה (רמב"ם הל' שבועות ב ה).