שְקוּקָה
*, ש"נ, — כנוי לשוני לשבועה: שבותה שקוקה נדר במותה, הרי אלו כנויין לשבועה (נדר' א ב). — ובסהמ"א: כגון שהיו אנשי אותו מקום עלגים והיו קוראים לשבועה שבותה או שקוקה (רמב"ם הל' שבועות ב ה).
התרצו להשתתף בתחרות הכתיבה (נושאת הפרסים) של פרויקט בן־יהודה? כל הפרטים וטופס ההרשמה כאן.
*, ש"נ, — כנוי לשוני לשבועה: שבותה שקוקה נדר במותה, הרי אלו כנויין לשבועה (נדר' א ב). — ובסהמ"א: כגון שהיו אנשי אותו מקום עלגים והיו קוראים לשבועה שבותה או שקוקה (רמב"ם הל' שבועות ב ה).