א. שִׁקּוּף

° 1, ש"ז — מעשה המשקף בעלים: ולשון שיקוף נופל כשתולש העלין מן העיקר (ר"ש שביעית ה ג).


1 [עי' ב. שָׁקף, פִע', הערה.]

חיפוש במילון:
ערכים קשורים