פ"ע, תִּשְׁקֹר, — שָׁקַר לפלוני, נהג עמו בְּשֶׁקֶר, בגד, lügen,untreu sein; mentir, manquer (à ses serments; to lie, to be disloyal: השבעה לי באלהיםהנה אם תִּשְׁקֹר לי ולניני ולנכדי (בראש' כא כג). — ובתו"מ: השוקר1 על שותפו ומי שאין מחזיר אבידה לבעליו וכו' (דא"ר ב). — ואמר המשורר: נואם שקרים יחשב כי לו רוח בלי קרן והוא שקר (ר"ש הנגיד, בן-משלי, אברמסון, 249).

פִע', שִׁקַּרְנוּ, יְשַׁקֵּר, יְשַׁקֵּרוּ, — שִׁקֵּר בפלוני, כמו קל: לא תגנבו ולא תכחשו ולא תְּשָקְרוּ איש בעמיתו (ויקרא יט יא). — ושִׁקֵּר בברית או באמונה: כל זאת באתנו ולא שכחנוך ולא שִׁקַּרְנוּ בבריתך (תהל' מד יח). וחסדי לא אפיר מעמו ולא אֲשַׁקֵּר באמונתי (שם פט לד). — וללא השלמה: ויאמר אך עמי המה בנים ולא יְשַׁקֵּרוּ (ישע' עג ה). — ובתו"מ, ביחוד במשמ' אמר שקר: הוי מרבה לחקור את העדים והוי זהיר בדבריך שמא מתוכן ילמדו לשקר (שמעון בן שטח, אבות א ט). המעוול במידות והמשקר במשקלת (תוספת' ב"ק ז ח). נפש כי תחטא ומעלה מעל או מצא אבידה, אין לי אלא במשקר באלו וכו' (ספרי במד' ב). מה הוא כוחש לו, שיקר ביה (ירוש' סנה' יא ז). מי אמרינן מה לי לשקר (כתוב' כז:). משל לשולחני המשקר במשקלות בא בעל השוק והרגיש בו (מד"ר במד' כ). ומותר לשקר בשביל להטיל שלום בין אדם לחבירו (דא"ז, פרק השלום). — ובסהמ"א: איזה מלך רוצה שיהא אחר נשבע בשמו ומשקרו, אף הקב"ה אינו רוצה שיהיו נשבעין ומשקרין (מדה"ג, שמות כ יב, הופמן, 228). שאם שקר במדה הרי הוא כמקלקל את הדין (רש"י, ויקר' יט לה). הרוצה לשקר2 ירחיק עדותו (וכוח הרמב"ן; רא"ש שבועות, פרק שבועת הדיינין יג). — ° ובמשמ' הכחיש, אמר כי שֶׁקֶר הדבר: כי ראובן לא היה יכול לשקר ידיעת הקב"ה בו (ר"י בן יהודה, ספר מוסר ב טז). כשתגיע אלינו התורה מפי הגבורה לאזנינו ועינינו הרואות אין שם אמצעי, נכחיש כל חולק וכל מספק ונשקר אותו, לא יועילוהו אות ולא יצילהו מופת (רמב"ן, דבר' ד ט).

— נִפע', *נִשְקַר, — הֻכחש, התבדה: עד שתשקר3 גופה של עדות (רב אדא, מכות ה).

— פֻע', בינ' °מְשֻׁקָּר, — מלא דברי שקר: ועוד אמרתם בשירכם המשוקר אשר הוא כמו שלג קר (יהודי בן ששת, תשו' תלמידי דונש, 33).

— התפ', *הִשְׁתַּקֵּר, נִשְׁתַּקֵּר, — התבדה, הוכח כשקר: עדים שנזדמנו וחזרו ונשתקרו (ירוש' מכות א א). — ובסהמ"א: ואם אפשר שיהיו גדולים ביום אשר אמרו כי ראו את שטר המתנה ואמרו כי גדולים היינו ולא נשתקרו דבריהם, הרי עדותן קיימת (תשו' הגא', הרכבי, לט). וכבר נמנע ונשתקר שיאמר עליו מאומה ממה שהוא עשהו (או"ד לרסע"ג ב ט).