שַׁקָּר

*, ש"ז, — כמו שַׁקְּרָן, המדבר דברי שקר: ארבע כיתות אינן מקבלות פני שכינה כת לצים וכת חנפים וכת שקרים1 וכת מספרי לשון הרע וכו' כת שקרים דכתיב דובר שקרים לא יכון לנגד עיני (סוט' מב.) — ובסהמ"א: הטוב כי יחקור אתכם ותמצאו שקרים (רש"י, איוב יג ט). לכבודך עשינו עצמינו שקרים (שם שם). ושכרו להם עדים שקרים שסבבו מבית לבית להגיד גדולתו (פנקס ועד ד' ארצות, 352). וכל העדים בזה שקרים הם ובאו בשכרם מן שוטני ישראל (שם, 427). — ואמר המשורר: אני שקר אני כזבן (עמנואל, אני ישן, מחב' ט, 278).



1 [במקום אחר (סנה' קג.): שקרנים.]

חיפוש במילון:
ערכים קשורים