שִׁקְרִי
°, ת"ז, — שיש בו שקר, לא-אמתי: והאמונה השקרית היא שידע הדבר בהפך מה שהוא, הרב מעט, והמעט רב (ר"י א"ת, או"ד לרסע"ג, הקד'). ושתי אלו התולדות כוזבות ושקריות (ראב"ח הנשיא, אשפירא, שער א). וממה שנתעורר עליו הוא שנותני הדעות השקריות שאין עקר להם ולא הועיל בם (ר"ש א"ת, מו"נ ג לז). יען שפשטה אמונה השקרית וכללה את העולם (ר"א הקראי, גן עדן, ענין הפסח ט, מג:). שאינן בנויות על ההנחה השקרית (יש"ר מקנדיה, אילים, כתב ג לזרח).