א. שֵׁר

1, ש"ז, מ"ר שֵׁרוֹת2, — טבעת, צמיד הזרוע, Ring, Armspange; anneau, bracelet; ring, bangle: ביום ההוא יסיר אדני את תפארת העכסים וכו' הנטפות וְהַשֵּׁרוֹת והרעלות (ישע' ג יח-יט). — ובתו"מ, גם במשמ' שרשרת שעל צואר הבהמה, ומ"ר שרים: יוצא הגמל באפסר וכו' וסוס בשיר וכל בעלי השיר יוצאים בשיר3 ונמשכים בשיר3 (שבת ה א). המוכר שפחה לחבירו מכר כלים שעליה וכו' אבל לא מכר לא את השירים ולא את הנזמים ולא את הטבעות ולא את הקטלאות שבצוארה (תוספת' ב"ב ד ג). כל תכשיט בהמה כגון השירים הנזמים והקטלאות והטבעת טהורין (שם כלים ב"מ א יג). בו ולא בצואה שעליו ולא בקילקים שעליו ולא בשירים ולא בנזמין  ולא בטבעות וכו' (ספרא מצורע זבים פרק ד). יוצאין בקמיע מומחה בין בכתב בין בעשבים ובלבד שלא יתננו לא בשיר ולא בטבעת (ירוש' שבת ו ב, וכעין זה בבלי שבת סא.). השירים והנזמים והטבעות הרי הן ככל הכלים הניטלים בחצר (שבת מו:, מו"ק יב:). עשה לי שירים ונזמים וטבעות ואקדש לך כיון שעשאן מקודשת (ר"מ ב"ק צט. וקדוש' מח.). —  ובסהמ"א: נמשכין, שמושכה (את הבהמה) ברצועה הקבועה בטבעת השיר (רש"י,  שבת נב.) טבעת השיר של בהמה הואיל והאדם מושך בה את הבהמה מקבלת טומאה (רמב"ם, הלכ' כלים ח ט). — ואמרו פיטנים ומשוררים: שירות נטיפותי וכל סהר שבוס, מהם יָבוס זה פעמים ביבוס (רסע"ג, אויה לי, סליח' לת"ב, סדור רסע"ג, שכב).  ועי' שֵׁרָה.



1 [מלה זו, ששרשה שור או שיר (ועי' גם שַׁרְשֶׁרֶת), באה גם באשור' שֵׁוֵרֻ, שַוֻר וכד' ובמבטא של אשור שֵמֵרֻ וכד', ואף סִמרֻ, בארמ' ובסור' שירא, שירתא, ערב' שִׂוַאר سوار באותה משמ' כבעבר'.]

2 [ויש גוזרים צורה זו מן שֵׁרָה, ועי' גם שם.]

3 [נ"א בשר.]

חיפוש במילון:
ערכים קשורים