במקרא רק הִתפ', יִשְׁתַּקְשְׁקוּן, השמיע קול שק-שק1, knarren, rauschen; grouiller, bruire; to crackle, rustle: בחוצות יתהוללו הרכב יִשְׁתַּקְשְׁקוּן ברחובות מראיהן כלפידים כברקים ירוצצו (נחום ב ה). — ובסהמ"א, גם בהוראה שונה מזו, לפי הבנת הפרשנים, כגון במשמ' התרוצץ ונאבק, ringen; lutter; to wrestle: נשתקשקו שניהם (יעקב והמלאך) עד עלות אבק ועפר לשמים מרוב תקפם חגם ונענועם (מחברת מנחם, אבק).  וכל קרבי שוקקים ומשתקשקים (ר"י הלוי, אגרת לר"ש הנגיד, זמורה א, 69). עורי רוח צפונית ובאי רוח דרומית לנשב ולנפח בין עצי בשמים שבתוכו וישתקשקון העלין והענבים (רמב"ם, שה"ש ד טז). ממשק חרול וכו' וי"מ המלה מענין ובן משק ביתי מענין שוק כלומר שישתקשקון החרולים זה בזה מרובם בנשוב בהם הרוח וישמיעו קול (רד"ק, צפנ' ב ט). בא עלינו פתע, פתאום זקן שוקק, נעור ורק, ועמו נער משתקשק שפת התענוג מנשק (ר"י חריזי, איתיאל יד). ובעודה עמם משתקשקת ומתרפקת וגוריה מחבקת ומנשקת (הוא, תחכמוני כה, קאמינקא, 229). והשתקשקו הסוסים בחוצותיהם (שם שם, 489). לפי שדרך בני האדם להשתקשק ברחובות עיר (ר"א בדרשי, חותם תכנית, אדם). ואותן האבנים משתקשקות זו עם זו ונעשין כמין רעמים (מדה"ג שמות ז א, מרגליות, קט). והצרות משתקשקות והצוקות מתחזקות (ר"י אלנקואה, מנוה"מ  א, הקד', ענעלאו, 11)

— ואמרו פיטנים ומשוררים: בנים ובנות תשוקה בשוק שוקקו שחקו והשתקשקו בסך עוברים (ציון ידידות, קינ' ת"ב). השתקשקו חכמות סביבך (ר"י הלוי, מי יעבר, זמורה ג, 300). תרן בעד עלה כרן עלמה בעד מסך ורוקדת ומשתקשקת (הוא, ארץ כילדה, שם שם, 317). התאפקו צרים ומה לכם תשתקשקו עלי בסבליכם (הוא, יזוב דמי לבי, שם י, 524). אתמול בחיק צורי כעלמה צוחקה מתרפקה משתקשקה הייתי (ר"י חריזי, תחכמוני יג, קאמינקא, 137). היום להשתקשק יצאתי חוצה גנות ופרדסים נגדי ראיתי (יצחק חיים פרוסולוני, מבחר השירה העברית באיטליה, שירמן, תמז). ירעשון וישתקשקון אפניהם ויהמו גלגליהם מרחוק (מפו, אהבת ציון י). והיונה חוגרת עוז ומאמצת אברותיה וכו' משתקשקת בכל מאמצי כח להמלט מעושקה (שם שם).