1, ש"ז, —  אויר חם, רוח צח במדבר, Wüstenwind; vent dudésert; desert wind : לא ירעבו ולא יצמאו ולא יכם שָׁרָב ושמש ישע' מט י. —  ובמשמ' מקום השרב, ארץ מדבר: והיה הַשָּׁרָב לאגם וצמאון למבועי מים שם לה ז. —  ואמר בן סירא: הלא שרב ישחית טל כן דבר טוב ממתן ב"ס גני' יח יה, מהד' סגל, קי. מרפא כל מערף ענן טל פורע לדשן שרב שם מג כב, רפט במקור נדפס 'שם מג כו'. הצד חגבין בשעת הטל פטור, בשעת השרב חייב, אלעזר בן מחבאי אומר אף בשעת השרב אם היו מקלחין פטור תוספת' שבת יב ה. עור שעשאו שטיח להיות נותנו על לבו בשעת הקציר מפני השרב שם כלים ב"ב ד ד. מתריעין על השרב ר' שמואל בר נחמן, ירוש' תענית ג ו. ואם היתה העצרת ברורה זרעו חטים וכיתן, ולא ידעין אם ברורה בטל ואם ברורה בשרב שם סנה' י ב. שהחמץ יפה לשרב שבת קיג:. ברית כרותה למים שאפי' בשעת שרב רוחה שייפה ר' חגי בשם ר' פדת, מד"ר בראש', ב. ריב"ל סליק לרומי חמא תמן עמודים מכוסים בטפיטין, בצינה שלא יקרשו ובשרב שלא יתבקעו שם שם לג. כבר הבר מצוי ועונת הגשמים עברה ועדיין השרב לא בא שם שם פב. מה שושנה זו יוצאת עליה שרב הרי היא כמושה שם ויקר' כג. שכן דרך הקוצרים להיות טובלין פתן בחומץ בשעת השרב שם שם לד. לא הוציאו אלא בחדש כשר לצאת, לא בתמוז מפני השרב ולא בטבת מפני הצנה שם במד' ג. מה התפוח הזה הכל בורחין ממנו בשעת השרב, ולמה כן לפי שאין לו צל לישב בצילו ר' הונא ור' אחא בשם ר' יוסי בן זמרא, שם שה"ש ב, כתפוח בעצי היער. ומעשה בקוצר אחד שהיה מעמר וקוצר בבקעת בית כוזבא, כיון שבא השרב נטל עשב וקשרו בראשו תנחומא חקת א. —  ובסהמ"א, גם בכנויים ובמ"ר, ואמרו פיטנים ומשוררים: תשלג שרבי חקתך הרחבה רסע"ג, אנכי אש אוכלה, אזהרות, סדור רסע"ג, רה. לשמרך בבוא קרה בליל ולשמרך ביומם מן שרבים ר"ש הנגיד, שמואל קדמה, בן תהלים, הברמן, 60. לבבי חם ויכני שרבי יהודה בן יצחק אברבנאל, מבחר השירה העברית באיטליה, שירמן, ריט.