ב. שֶׁרֶב
° 1, ש"ז, — משקה: ואם הוא תחלת החולי צוהו להקיזו מדמו והשקהו שרב העשוי מן הפאפיור2, שהוא שרב אדורמידיראש (ר"י זבארה, מראות השתן, בס' שעשועים, דודזון, 171).
1 [מלה שאולה מן הערב' שִׁרְב شرب, משקה, הנגזר מן הפעל שַׁרִבַ شرب, שתה.]
2 [מאז כתב העורך את הערתו על מלה זו (פאפיור), התברר כי עקר השם כשתי מלים עבריות במשמ' פיפי יאור, ז"א סיבי יאור, וזה מקור השם papyrus שאינו במקורו יוני או מצרי אלא כנעני-עברי. וכן בא באותה משמ' בכתובת הכנענית בארונו של אחירם: והא. ימח. ספרה. לפפ. שבל. שפרושו: והוא ימָחה ספרו (ספר החיים) ויהיה שוב לפיפי שבולת, לפיפי יאור, כאמור בהערת העורך ב. שבלת. וכעין זה העיר המחבר בערך *נְיָר, כי "פי יאור" (ישע' יט ו) פרושו papyrus.]