1 [במדב"ם שרבלין, וכן בפרוש הגאונים, הוצ' אפשטין, עמ' 70: והשרבלין פ' בעלי אומניות כשהן עושין מלאכתן ומעכבן בגדי בית יד שלהן ששמן בטיית כמאם ועושין כמין כיס של עור והוא צר ודחוק ומכניסין בו ידיהן וכו'. במשנ' מנקד' ליוורנו נֻקד: וְהַשְׁרוֹלִין. עצם חלוף האותיות ו—ב מורה על כך, שהמלה שאולה מלשון אחרת, וכדעת רבים היא המלה סַרְבָּל (דנ' ג כא ושם כז): סרבליהון, השאולה מפרס' שַׁלְוָר ומכאן בערב' שׂרואל במשמ' מכנסים (צרים למטה). ואך בהשאלה בא שמוש המלה לגבי בית היד, ועקר המבטא בתו"מ הוא שִׁרְבָּל, שִׁרְוָל, אלא שהיום נוהג המבטא שַׁרְווּל, שאין לו סמוכים.]