*, ש"ז, — עבודה, שמוש, וביחוד עבודה במקדש, Dienst; service: מקיש ברכה לשירות, מה שירות בעמידה אף ברכה בעמידה (ספרי במד' לט). ושרת, בראוי לשירות, יצאו לוים שאינן ראוים לשירות (שם דבר' קסח). כל שירות ששרת (שמואל) לפני עלי רבו כילו שרת לפני שכינה (ירוש' עירוב' ה א). כשירות של מעלן כך שירות של מטן (שם יומ' ז ג). דרך שירות בכך או אין דרך שירות בכך (יומ' נח.). שני כלים בשירות אחד1 (שם שם). שחיטה לאו שירות הוא (מנח' קט.). לעמוד לשרת, דבר שהוא ראוי לשירות (חול' קלח.). איזהו שירות שבשֵׁם, הוי אומר זה שירה (ערכ' יא.) נאמר שירות בישראל שנ' וכו' ונאמר שירות בגרים שנ' וכו' (גרים ד). — ובסהמ"א: ומהו השירות וכו' והלויים הללו מסייעים אותם, זו היא השירות (רש"י, במד' ג ו). וכל צבא השמים עומדים עליו שהוא ענין השירות כמו והוא עומד עליהם, והעבודה והשירות לפני האל להשכיל בו ית' (רד"ק, פרוש מעשה מרכבה, בסוף ס' יחזקאל). — °ועל כל עבודה לטובת הצבור או לטובת היחיד: לשנס מתנים ולעמוד בשירות הישיבה ולסייע את תלמידינו (אגרות ר' שמואל בן עלי ובני דורו, תרביץ א, ב, 58). והרופא ומלאכת הרפואה משרתים אל הטבע במה שיצטרך אליו מהשירות (רש"ט פלקירא, המבקש, לד). ויקח משאר הכחות השרות הראוי להגיעו אל האמת בדרושיו (רלב"ג, משלי כ). מי יתן לי כי תוסיף להרבות עלי עוד עומס ושירות מה להנאתך ולטובתך (קובץ אגרות בוקסטורף, 239). לתת תודה וחן לאיש שהיטיב בשרות (שם, 281). ואפי' אם יש לו כמה עבדים ושפחות יעשה הוא עצמו מצותם וכו' וישמח בשירותם הרבה (ר"מ אלדבי, שבילי אמונה ז ג). כי מאהבי היה ועשה לי שירות פעמים הרבה (שו"ת ר"י מינץ והר"מ פאדואה, יח). שיחיד מיחידי הק"ק יע"א שנתמנה על שירות אחד משירות הק"ק לא יטילו עליו עוד לשרת שירות אחרת (שו"ת מוהרש"ק ג נג). שלפעמים יאהב האדם את הבן מצד השרות שהוא משרת לפניו כנער (רפאל מנורצי, מרפא לנפש, כג.). אותם אנשים גברים הבאים לארץ ליטא ורוסיה להיות מלמד או לעמד בשירות אין להחזיקם במדינה יותר משתי שנים (פנקס המדינה של ועד קהלות ליטא, ספר העונשים, אסף, 126). ולעשות שירותו באמונה ובזריזות (פנקס קראקא תיא, אוצה"ס ד, 624). בשכר שירותך עמי תבטח עלי שאני אתן לך מאתים פרחים (שו"ת תורת אמת, ששון, שאלה עה, ויניציא, צז.). שהתנו עם הש"ץ שלהם כשלקחוהו שיתנו לו כך וכך בעד שירותו וגם לפטור אותו מן המסים (שו"ת תורת חסד לפרחייא, סי' קצ"ו). — ואמר הפיטן: שירותיה לאחר לא מותרת (ינאי, אפון עטרת, קרוב' שמות, זולאי, קיג). אשר עובדים אלהינו ביראה ונצבים בשרותו גדורים (רב צהלל גאון, לצור יעקב, 1926 HUCA, עמ' 239) . שרות שפריר שטתו מטות ורבות חטתו (ר' שלמה הבבלי, אור ישע, יוצר א פסח). שרות כהניך באביביך, נעימות לוייך באבוביך (ר' מאיר בן יצחק, אור יום הנף, מעריב ב פסח). וזכור לו בשירתו זכות אהרן ושירותו (אלוה רם במלכותו, סליח' ר"ה, סדור ארם צובה, תצה.). — °ובדקדוק, שֵׁרוּת במשמ' שמוש של אותיות הנוספות של השרש בתצורה ובנטיות: אשר אמר דונש כי טי"ת ודל"ת במשרתים יען כי שתיהם במתפעלים וכו' זה לא שירות ולא מלאכה אחרי כי לא יסבבו פני המלה אשר הן בתוכה אנה ואנה (רבנו תם, הכרעות על דונש, עמ' 9). כי עת אשר אמצא במקרא תוכן שירות מקצת פעל ולא אמצא מקצתו, למדתי מן הנמצא למה שלא נמצא (ספר דקדוק לר"י חיוג, הוצ' דוקס, 17). — °ועל תפקידם של הטעמים המשרתים במקרא: והמשרתים מתחלקים לכל השרים ומתחלפין בשירותן (הורית הקורא, 75); ועי' שֵׁרֵת.