שֵׁרוּץ

°, ש"ז, — שה"פ מן שָׁרץ, כמו שְׁרִיצָה: ותעל הצפרדע וכו' ופשוטו י"ל שרוץ הצפרדעים קורא לשון יחידות (רש"י, שמות ח ב). וכאשר נתן במים כח השרוץ לשרוץ נפש חיה והיה המאמר בהם ישרצו המים (רמב"ן, בראש' א כו). כי ההפך המים לדם היתה יצירה חדשה וכן שרוץ היאור צפרדעים שילכו חוץ מן המנהג הטבעי (ר"י אברבנאל, וארא, מכת כנים). ועי' רִחוּשׁ.

חיפוש במילון: