1, ש"ז, מ"ר שִׁרְיוֹנִים, שִׁרְיוֹנוֹת, — מדי מגן עשויים מתכת או עור עבה לכסות את גוף הלוחם, Panzer;cuirass(e): ומשקל הַשִּׁרְיוֹן חמשת אלפים שקלים נחשת (ש"א יז ה). וילבש אותו שִׁרְיוֹן (שם שם לח). חצי נערי עושים במלאכה וחצים מחזיקים והרמחים המגנים והקשתות וְהַשִּׁרְיוֹנִים וכו' (נחמ' ד י). ויכן להם עזיהו לכל הצבא מגנים ורמחים וכובעים וּשִׁרְיוֹנוֹת וכו' (דהי"ב כו יד). — ושריון קשקשים: וכובע נחשת על ראשו וְשִׁרְיוֹן קשקשים הוא לבוש (ש"א יז ה). — ובתו"מ: לא יצא האיש וכו' לא בשריון ולא בקסדא ולא במגפיים (שבת ו ב). כל כלי המלחמה טמאים, הכידון והניקון והמגפיין והשיריון טמאין (כלים יא ח, ועי' גם תוספת' שם ב"מ ג א). יצא פרעה הרשע בשריון וכובע (מד"ר שה"ש א, לסוסתי). — ואמרו פיטנים ומשוררים: ועוד מסך בקרבם רוח עועים ויסיתם רדוף אחרימו בשריונות וכובעים (ר' משה בר קלונימוס, אדני חלד, יוצר אחרון פסח). מחנה צר וכל שאונו נגיד ונושא כלי זינו שר כל פלך ופלך ולגיונו עטור כבע ולבוש שריונו (הוא, אצולים מפרך, שם). ונתרצו יחד גדולים וקטנים וישימו כבע על ראשיהם ולבשו שריונים (הוא, אומץ גבורותיך,שם). בשריונים משֻבצים כגלים ומגנים אדמים כגוילים (ר"ש הנגיד, בן תהלים, הברמן א, 18). ולבש לילה שריון אפלה ורעם בחנית ברק דקרו (רשב"ג, אני האיש, ביאליק-רבניצקי א, 7). ראו שריון עמקו מחשבותיו ורחבו חכמותיו וצרו טבעותיו וכו' (ר"י חריזי, תחכ' לב, 262). ראו שריון עצומות מחשבותיו, ביד חכמה עשויים מסגרותיו (שם שם, 263).