שִׁרְיֵן

°, במקורות רק בינ' פֻע', מְשֻׁרְיָן, — מצֻיד בעורקים, בשַׁריונות: והוא (חלק מן המח) משוריין משריונות מונח בארכו קשור קצת בקצת (קאנון א א א ב)1.



1 [על פעל שִׁרְיֵן אחר הנוהג בימינו, במשמ' כסה בשריון, עי' שִׁרְיוֹן, הערה.]

חיפוש במילון: