°, ת"ז, נק' שרשיה, שרשית, — שיש בו מתכונת השרש, wurzelhaft; radical: הכלל הראשון כולל המצות אשר הם דעות שרשיות (ר"ש א"ת, מו"נ ג לה). ואם סלקנו היגיעה תשאר התנועה השרשית (ר"ח קרשקש, אור ה' א ב). ויותר מזה על בניו שמשגיח עליהם בהשגחה מקריית ושורשית השגחת החסד והרחמים: וכו' (רמח"ל, חוקר ומקובל, קניגסברג, 60). — ובתורת הלשון, אות שרשיה, או שרשית, כמו אות השרש: ומהענינים שמתיחדות בהן האותיות כי קצתם לא תהיה לעולם כי אם שרשיה עצמיה במלה אשר היה בה, ומקצתם יש שתהיה שרשיה במלה [מן המלות] ותהיה נכרית נוספת או משרתת במלה אחרת (ר"י א"ת, הרקמה לריב"ג ב). וכבר קבצו האתיות השרשיות והאותיות המשרתות, הרבה מהמחברים אשר היו לפני, במלות וכו' (שם ה). והדמיון בזה שאומר בנשבר שמשקלו נפעל ואשים לעמת נון נשבר נון נפעל ושתיהן נוספות וכו' ואשים לעמת השין הפא ולעמת הבית העין ולעמת הריש הלמד והם שרשיות כולם (הוא, סה"ש לריב"ג, הקד', 3). כי אין בדבור שם מורכב משלש אותות דומות זו לזו רצופות שרשיות (שם 6). — ובתורת החשבון מספר שרשי שהוא שרש למספר אחר: דע כי מספר שרשי למספר אחר יאמר כאשר תכפול אותו בעצמו ויעלה לכמו אותו המספר האחר בלא תוספות וגרעון וכו' (ר"י אבן וירגה, קצור המספר, כ"י, פריז). — °השרשיים, המדברים, חכמי שרשי האמונה1 הערביים: וממה שראוי שתדעו שההקדמות אשר יסדום ויישבום השרשיים, ר"ל המדברים לקיים חדוש העולם יש בהם מהפוך העולם (ר"ש א"ת, מו"נ א עא).