1, או שַׁרְשֶׁרֶת, ש"נ, מ"ר סמ' שַׁרְשְׁרֹת, שַׁרְשֶׁרוֹת, — כבל מָרכב מן טבעות טבעות, כמו שלשלת, Kette; chain: ושתי שַׁרְשְׁרֹת זהב טהור מגבלת תעשה אותם מעשה עבת ונתתה את שַׁרְשְׁרֹת העבֹתֹת על המשבצֹת (שמות כח יד). ויעשו על החשן שַׁרְשְׁרֹת גבלת מעשה עבת זהב טהור (שם לט יה). שבכים מעשה שבכה גדִלים מעשה שַׁרְשְׁרוֹת לכתרֹת אשר על ראש העמודים (מ"א ז יז). ויחפהו (את הבית) זהב טהור ויעל עליו תמֹרים ושַׁרְשְׁרֹת (דהי"ב ג ה). — ובתו"מ: ופסכתר היתה כלי גדול מחזקת לתך, ושתי שרשרות היו בה (תמיד ה ה). ושרשרות של זהב היו קבועות בתקרת האולם (מדות ג ח). — °ואמר הפיטן: בתוך חכי לשון וברק ירוצץ, כמו פטיש לבב אימים יפוצץ, ארקע בו פתילי המליצות, ומהם שרשרות השיר אקצץ (ר"י חריזי, תחכ' טז, 163).