*, פ"ע, — כמו שלשל, הוריד החרוב כאלו פרותיו בשרשרות: מאימתי אין קוצצין את האילנות בשביעית וכו' ובה"א החרובין משישרשרו1 והגפנים משיגרעו וכו' (ברכ' לו:, פסח' נב:). — ובסהמ"א, במשמ' קלע כשרשרת: משרשר2 ומרכיב חוט אחד של ערב בשתי מלמטה ואחד מלמעלה וכו' (רש"י, שבת קה.).
1 [במשנה שביע' ד י: משישלשלו, ועי' שלשל.]
2 [ב"שאלות עתיקות בתנ"ך" מתקופת הגאונים שהוציא י. רוזנטל (XXI HUCA, לט) נאמר: נורא אלהים אשר עשה את האדם ישר, והמה בקשו חשבון משרשר ע"כ, והואיל והדברים יסודם בדברי קהלת ז כט: אשר האלהים עשה את האדם ישר והמה בקשו חשבנות רבים, על כן יש לבקש כאן מלה במשמ' זו בקרוב. במשמ' זו, הרבה, בא ב"שאלות" אלו (עי' בהערת רוזנטל שם, לב) ובדברי רסע"ג: טפסר, כגון שם, מ, שורה 23: טפסר שֵת ודורו יומם נחרת, כלו' הרבה לשׁת ולדורו על ימיהם החרוצים להם, ועל כן אולי יש לגרֹס כאן: חשבון מטפשר, במשמ' חשבונות הרבה. ובחר המחבר כאן בכתיב בשין במק' סמך, לשם החרוז אל ישר. וצ"ע.]