ב. שְׂאֵת
שֵׂת, ש"נ, — פחד, אימה 1 Furcht; peur; fear: אים ונורא הוא ממנו משפטו וּשׂאֵתוֹ יצא חבק' א ז. הלא שְׂאֵתוֹ תבעת אתכם ופחדו יפל עליכם (איוב יג יא). כי פחד אלי איד אל וּמִשְּׂאֵתוֹ לא אוכל (שם לא כג). מִשֵּׂתו יגורו אלים משברים יתחטאו (שם מא יז).
1 [משמ' זו של המלה יוצאת ללא ספק מענין הכתובים, אלא שאין זה ברור אם כִּוֵּן הנקוד, ואולי בכל המקומות הכונה לקריאה שֹׁאָתוֹ וכד' מן שׁוֹאָה עי' שם, כהקבלה המצויה של שואה ופחד במקרא. ועי' בפרושו של העורך לכתובים מס' איוב.]