1, ש"ז, בצק שנחמץ, Sauerteig; pain levé; leaven: אך ביום הראשון תשביתו שְׁאֹר מבתיכם כי כל אכל חמץ ונכרתה הנפש ההוא מישראל (שמות יב יה). שבעת ימים שְׁאֹר לא ימצא בבתיכם (שם שם יט). ולא יראה לך חמץ ולא יראה לך שְׁאֹר  בכל גבלך (שם יג ז). כל המנחה אשר תקריבו ליי' לא תעשה חמץ כי כל שְׁאֹר וכל דבש לא תקטירו ממנו אשה ליי' (ויקר' ב יא). ולא יראה לך שְׁאֹר בכל גבלך שבעת ימים (דבר' יו ד). — ובתו"מ: נחתום שעשה שאור לחלק חיב בחלה, נשים שנתנו לנחתום לעשות להם שאור, אם אין בשל אחד מהן כשעור, פטורה מן החלה (חלה א ז). חמשה רביעים קמח חיבים בחלה, הם ושאורן וסובן ומורסנן (שם ב ו). הנוטל שאור מעדה שלא הורמה חלתה (שם ג ח). הנוטל שאור מעסת חטים ונותן לתוך עסת אורז, אם יש בה טעם דגן חייבת בחלה (שם שם י). שאור של חטים שנפל לתוך עסת חטים ויש בו כדי לחמץ וכו' (ערלה ב ו). שאור בכזית וחמץ בככותבת (ב"ש, ביצה א א, עד' ד א). שאור שבללו בשאור אחר וחימץ בו את העיסה (תוספת' תרומ' ו יא). הנובלות הנמכרות עם התמרה חייבות וחכמים אומרים עד שלא יטילו שאור פטורות משיטילו שאור חייבות (שם דמאי א א). איזה הוא שאור המחמיץ את האחרים וחמץ שנתחמץ מידי אחרים, אימתי נקרא שאור משיפסל מלאכול הכלב (שם יו"ט א ד). בשהטילו שאור או בשלא הטילו שאור (ירוש' דמאי א א). פעמים שהשאור יפה והוא תפוח וכו' ופעמים שהשאור רע והוא צמק (ר"מ, שם תרומ' ב ד). עלוב הוא השאור שמי שברא אותו מעיד עליו שהוא רע (מד"ר בראש' לד). — *ובכתיב שיאור: שיאור ישרף והאוכלו פטור, סדוק ישרף והאוכלו חיב כרת, איזהו שיאור כקרני חגבים, סדוק שנתערבו סדקיו זה בזה ד"ר יהודה, וחכ"א זה וזה האוכלו חיב כרת, ואיזהו שיאור כל שהכסיפו פניו כאדם שעמדו שערותיו (פסח' ג ה). — *בית שאור, כלי שהאשה שורה ומנחת בו את השאור: בית שאור מוקף צמיד פתיל ונתון לתוך התנור (כלים ח ו). כל הכלים שנשתמשו בהן חמץ בצונן משתמש בהן מצה חוץ מן בית שאור הואיל שחימוצו קשה (שמואל, פסח' ל:). — *שאור שבעסה, כינוי ליצר הרע: לעשות רצונך את חפץ ואנו חפיצי' ומי מעכב שאור שבעיסה (ירוש' ברכ' ד ב). רבון העולמים גלוי וידוע לפניך שרצוננו לעשות רצונך ומי מעכב שאור שבעיסה ושעבוד מלכיות (רבי אלכסנדרי, ברכ' יז.). — ובסהמ"א: אמר הקב"ה אני הוא שנתתי שאור בעיסה שאלולי יצר רע שבראתי בו לא עשה כלום (רבי, מדה"ג בראש' ו ו, מרגליות, קמב). — ואמר הפיטן: בין כסה לעשור השלכנו רוע שאור, צדקנו במשפט באור החיים לאור (אליעזר ברבי שלמה, סליח' ב עשי"ת). ועי' עִסָּה.  — °ובתמונה לזרע האיש: ובהזדוג האיש עם אשתו מיד נארגת טפת הזרע עם דם האשה המובחר וכו' אך אחי וכו' מהשאור שנתחמצתי אני נתחמץ גם הוא ומהמעבר שעברתי אני עבר גם הוא בלבד, אבל מובחר דמו של אבי ומבחר דמה של אמי שהקפיאוני לא נתערבו כלל עם דמם המובחר שהקפיאו את אחי (משה בשייצי, ספר עריות, הקדם ג, 71). — ומ"ר: °שאורים, ואמרו פיטנים ומשוררים: וצמר לא תלבש כמו פשתים נחבש ולא תקטיר לי דבש תמרים ושאורים (רשב"ג, שמר לבי, ביאליק-רבניצקי ב, 147). פן יחמיצו ויעשו שאורים (אליהו בן שאול הלוי, אחר אשר החמץ, לשבת הגדול, אילת השחר, קט:). הטביל עיסתי בשאורים (זכריה בן סעדיה אלצ'אהרי, ספר המוסר מחב' יו). — °וחזר לשאורו, כמו חזר לסורו: גר שחזר לשאורו וכתב ספר תורה הרי הוא כישראל משומד לכל דבריו (הלכ' פסוק' לתלמידי יהודאי גאון, 31). ועי' סֵאוּר.