1, ש"נ, מ"ר שְׂבָכוֹת, — כמו סְבָכָה, רשת קלועה מענפי עצים או מחוטים, המשמשת גם למלכֹדת: כי שלח ברשת ברגליו ועל שְׂבָכָה יתהלך (איוב יח ח). — ובמשמ' חלון מרֻשת2: ויפל אחזיה בעד הַשְּׂבָכָה בעליתו אשר בשמרון וכו' (מ"ב א ב). — ובמשמ' קשוט מלאכותי ממתכת בצורת שבכה: ויעש את העמודים ושני טורים סביב על הַשְּׂבָכָה האחת לכסות את הכֹתרֹת אשר על ראש הרמֹנים (מ"א ז יח, וכעין זה שם שם כ). וְהַשְּׂבָכוֹת שתים לכסות את שתי גלות הכתרֹת אשר על ראש העמודים, ואת הרמֹנים ארבע מאות לשתי הַשְּׂבָכוֹת שני טורים רמֹנים לַשְּׂבָכָה האחת וכו' (שם שם מא-מב). וּשְׂבָכָה ורמֹנים על הכתרת סביב הכל נחשת וכאלה לעמוד השני על הַשְּׂבָכָה (מ"ב כה יז). — ובתו"מ: ג' אירסין הן אחד צף ואחד שוקע ואחד עשוי כשבכה3 ועומד מלמעלה (ירוש' שבת א ה, וכעין זה שם ע"ז כ ט). — *ומכסה ראש לנשים עשוי מעשה רשת: שביס של שבכה4 טמא מפני עצמו מפני שהוא מתקינו לסבכה אחרת (תוספת' כלים ב"ב ח טו). יוצאה אשה בכבול ובאיסטמא לחצר וכו' כל שהוא למטה מן השבכה יוצאין בו כל שהוא למעלה מן השבכה אין יוצאין בו (שבת נז:). כל מלאכה שהיא לצורך המועד וכו' לא יתחיל בה בי"ד אפילו צילצול קטן אפילו שבכה קטנה (פסח' כה. וכו'). ועי' סְבָכָה. — ובסהמ"א, הגפנים שגדלו וכו' אבל העושה כמו מטה או כמו שבכה גבוהה מעל הארץ שיהיו האשכולות והשריגים נמשכין עליה וכו' הרי זה נקרא עריס (רמב"ם, הל' כלאים ח א). חלון גדול העשוי לאורה והיה בה שבכה וכיוצא בה וכו' היו נקבי השבכה דקים ואין באחד מהן כפונדיון הרי זו כסתומה. (הוא, טומאת מת יד ד). והחרם מקבל טומאה מפני זוטו מפני שעיני אותה השבכה דקין ביותר והרי הוא כבגד (הוא, הל' כלים כב ג). ואמר כי משל תפוח זהב בשבכת כסף דקת הנקבים מאד הוא הדבר הדבור על אפניו5 (ר"ש א"ת, מו"נ פתיחה). ויושב (העובר) באותו מאסר תשעה חדשים איבריו מקופלים זה על זה וכו' מוקף בשבכה נקרמה עליו מסביבותיו (ר"י עקנין, פרוש אבות ג א, 85). — ובהשאלה, °שבכת-הדמיון: וזה לא יתכן שידומה, ולא שיפול בשבכת הדמיון כלל (ר"ש א"ת, מו"נ א עג, הקד' י, הערה). — °ובמשמ' הקרום בתחתית המֹח שהוא כעין רשת קלועה מעורקים וגידים, circulus arteriosus Willisii: וכשיגיע (הגיד) לגלגולת יחלק חלוק נאה והוא הקרומית שתחת המוח הנקרא שבכה והוא דומה לשבכות רבים פרושים אלו מאלו ואחר חילוקו לשבכה זו יתחברו ויצאו מזו השבכה שני גידים כמו שהיו קודם חילוק' ויבאו במוח עצמו ויחלקו בו (ר"מ אלדבי, שבילי אמונה ד ב, הלב). — °וככנוי למוח עצמו: קול הוא הבא מכלי הדבור אחר המחשבה וההרהור העולים מן הכליות על הלב והלב ישלחנו אל השבכה שהוא מוח הראש (יהודה הדסי, אשכול הכפר קסד). —  °וככנוי לקרום הרשת שבעין: ויש מי שקראה (לרשת) שבכית או שבכה לפי שהיא נארגת מגידים וממקורות (ר"מ אלדבי, שבילי אמונה ד א, וחוש הראות). — °ולקרומי העין בכללם: אלו השבכות שהן קרומי העין (דעות הפילוסופים לרש"ט אבן פלקירה, כת"י). — °וכשם לאחד מחלקי מחוגת החוזים: עשיית השבכה וחילוק המזלות, בידיעת הוצאת חדודי הכוכבים הקיימים בשבכה (באור עשיית האצטורלב ליעקב בן אלקורסונו, כת"י). — ואמר הפיטן במליצת הכתוב: ולאן אתה הֹלך וסביבך פלך ופעם לאט תהלך ועל שבכה יתהלך (ר' יצחק אבן גימת, מה יתרון, שער השיר, 22).