שׂבע


1 [בארמ' ובסור' סבע, ובארמ' קדומה של כתבי יֵב שבע, אוגרית' שבע, אשור' שֵׁבוּ, ערב' דרומ' וצפונ' שׁבע شبع, כוש' צגב (לפי ברוקלמן, דקדוק משוה א, 169 ועוד) באותה משמ' כבעבר'.]

חיפוש במילון: